שלום לכבוד הרב אמרו חכמים שמאז שנחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. אימרה זאת באה לבטא שלא משנה מה יחשבו רבנים או חכמים או אנשים. מה שקובע אינם הדעות אלא המעשים. יען כי הדעות מבטאות את רצונותיהם של האנשים, ואילו המעשים (ההלכה) מבטאת את עבודת האלוהים. משום כך, אם מה שהוא אפשרי מבחינת ההלכה, אין זה משנה כלל מה יגידו או יחשבו. ההלכה אינה נפסקת מן השו"ע אלא במשא ומתן הלכתי מתוך עיון בספרות השו"ת (כך הוא באופן היסטורי אמפירי). אין זה משנה כלל מי מנהל משא ומתן זה. לנו אין סמכות רוחנית אחת כמו האפיפיור והוותיקאן. אם פסק ההלכה עומד באמות המידה ההילכתיות ואם הציבור מקבל פסק הלכה זה על עצמו, הרי שהוא מחייב ותקף. אודה להתייחסותך לדברים הללו.
תודה רבה.