2 שאלות
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
א. איך לדעת רבינו ומארי נוטלים מים אחרונים?
ב.מה הברכה על ארטישוק?
תודה רבה ויהי רצון שתשא ברכה בכל מעשה ידיך.
א. רחיצת ידיים, ולא נטילה, כי המטרה נקיות.
ב. אדמה.
תכנים לקריאה נוספת
מהו טעמה של ההלכה המחייבת את הבוצע ליתן הפרוסה בידו של האבל?
האם הלכה זו מבוססת על דין או על מנהג?
מהם הדינים החלוקים של הבוצע במצבים השונים (שאר ימות השנה, בית אבלים, ליל הסדר בפסח)?
היש לחוש לסכנה אם הבוצע נתן לידו של מי שאיננו אבל?
כיצד נוהגים בתפילה, בברכות ובמועדים לפי מסורת תימן והרמב״ם?
א. חזן שהתחיל קדיש ואני עומד האם אוכל לשבת אפילו מיד או שאצטרך לחכות עד אמן יש"ר.
ב. אם יצא שהתפללו תפילה אחת האם צריך להקדים ג' תיבות לפני החזן בשביל לענות אמן וכדעת מהרי"ץ, או שצריך להגיד תמיד מילה במילה עם החזן ולא לענות אמן מחשש להפסק וכעונה אחר ברכותיו שהוי דבר מגונה כדעת מארי יוסף קאפח.
ג. האם סוף זמן קריא"ש להרמב"ם הוי כמו המג"א או כמו הגר"א, כי מצאנו דיוקים ברמב"ם לכאן ולכאן.
ומטעמת אינה צריכה ברכה לא לפניה ולא לאחריה עד רביעית
כבוד הרב
בספר אהבה הלכות ברכות פרק א' הלכה ב' כתוב : " ומטעמת אינה צריכה ברכה לא לפניה ולא לאחריה עד רביעית "
אם יכול הרב טיפה להאיר לי אור על הסוגיא -
1 . האם מטעמת זה גם באוכלים וגם במשקים ?
2 . אם זה גם באוכלים , האם יש לומר שעד שהאדם אינו אוכל עד רביעית אינו צריך ברכה אחרונה או שאינו מברך ברכה אחרונה עד כזית ?
3 . אם זה אינו באוכלים , מה הדין לגבי חיוב ברכות בתחילה ובסוף לגבי אכילת מאכל לצורך טעימה וללא כוונת הנאה ?
נטילת ידיים והברכה
רציתי לדעת, אם לשיטת הרמב"ם קודם מברכים ואז נוטלים ידיים, ואם ראוי לפסוק כך להלכה, והאם יש הבדל בין נטילת ידיים של הבוקר לנטילה של אכילת לחם.
תודה מראש
נשיא רוסיה פוטין מבקר בארץ, היש על הרואה אותו לברך "שנתן מכבודו לבשר ודם"?
האם חיוב הברכה בנסיבות אלו הינו דווקא כשיש למלך סמכויות לענוש למיתה או אף אם בסמכותו לחון נידון למוות?
היש מקום לברכה זו רק לרואה מלך או אף לרואה שר בכיר בתנאים מסויימים?
מי שראה מלך לאחר שראה אותו מס' פעמים בטלוויזיה, האם יברך עליו בשם ומלכות?
פריכיות
שלום,
בהמשך לתשובה כאן: https://net-sah.org/faq/20309, אשמח לדעת מה עליי לברך על פריכיות שעליהן טונה, ואני אוכל אותם יחד (בביס אחד יש גם פריכית למטה וגם טונה מעליה).
תודה
מתי מברכים שוב על ראיית נר חנוכה, והאם חוזרים על ״שהחיינו״?
לפי רבנו יש לברך על הדלקת\ ראיית נר חנוכה אף שכבר בירך כל שלא הייתה כוונתו על ההדלקות או הראיות הבאות.
שאלתי היא, האם בלילה הראשון יברך גם שהחיינו אם כבר בירך שהחיינו באותו לילה?
ומה הדין אם בירך שהחיינו בהדלקה ואח"כ ראה, האם יברך שהחיינו כי טרם בירך שהחיינו על הראיה או שכיון שבירך על ההדלקה שוב אינו צריך לברך שהחיינו אלא רק שעשה ניסים?
האם חוזרים על ברכות ההפטרה כשמחליפים קורא שחש ברע?
שלום לכבוד הרב
התפללתי ביום כיפור בבית כנסת שבמהלך קריאת הפטרה
החזן הרגיש ברע וביקש שאחד מהקהל יחליף אותו.
א. האם הראשון היה צריך לחזור על הברכות?
ב.אותו חזן נשאר על ידו וקרא את הפסוק ואת הברכות בסוף.
ברכת יוצר אור מעוותת
שלום וברכה מארי. שתי שאלות לי אליך.
1) ע"פ דברי מארי במשנה תורה מהדורתו, עמ' ל, וע"פ דברי הרמב"ם "שחרית, פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור, יצא". האם יצא אדם שמברך כך בשחרית: בא"י אמ"ה(על דעת שזו ברכת מעריב ערבים) אשר בדברו מעריב ערבים.... ומבדיל בין יום ובין לילה, ה' צבאות שמו קדוש ישראל. בא"י(על דעת שזו ברכת יוצר אור) יוצר המאורות. לפי הבנתי את דברי מארי קאפח, אדם המברך כך, יצא. נכון הדבר?
2) בברכת יוצר אור בשבת, מה לעשות: לקרוא את הנוסח הרגיל כמו בחול, או לקרוא עם הש"צ את הנוסח הארוך עם הפיוט שבתוכו? אודה בכל לבב