מס' שאלות
שלום לכבוד הרב.
1. כלל בידינו "כל המצוות מברך עובר לעשייתן" (חוץ מטבילת הגר). מדוע לגבי ברכת נטילת ידיים לסעודה מברכים אחר הנטילה? אם נאמר שהניגוב הוא חלק מהמצוה ואז יוצא עובר לעשייתן, הרי שבתשובה זו יש קושי כיון שאנו מברכים "על נטילת ידיים" ולא על ניגוב ידיים, משמע שעיקר המצוה היא הנטילה. (אני לא פוסק כמו הרמב"ם) האם בגמרא אין תיאור מדויק מתי לברך את ברכת על נטילת ידיים?
2. לפי מהרי"ץ ומרן אדם שרוצה ליטול ידיים לסעודה, יברך אחר הנטילה?
3. בפיוט "אשירה לאהוב" אומרים "ויהיה חתן זה כבלשן בן יאיר". מה מיוחד במרדכי? "ותהיה כלה זאת כאסתר בת דודו". מה מיוחד באסתר?
4. רב שלקח עד לחופה שמגלח זקנו בתער. האם הקידושין חלים? ואם לא, האם על הזוג לעשות חופה חוזרת? כל טוב.
1. השגותיך על השיטה של רס"ג, הרמ"א והאר"י שמברכים אחרי הנטילה הן השגות שהרמב"ם היה משיג עליהם. כי לפי הרמב"ם ומרן, ברכה אחרי הנטלה היא ברכה לבטלה, ועובר איסור תורה לא תשא. אבל הם סברו לדמות נט"י למה שנאמר בגמרא, שכל הברכות הן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה. ורבינו בדעה חוץ מטבילת הגר בלבד, ולא חוץ מכל טבילה. ואלו רק מקצת הדברים. ואידך זיל גמור.
2. לפי מהרי"ץ אחר הנטילה. לפי מרן - לכתחילה לפני הנטילה ממש. כפשרה בין הדין ובין המנהג יש לברך בין נטילה ראשונה לנטילה שנייה. נטילה ראשונה - קינוח הלכלוך, ואח"כ יברך ואח"כ יטול נטילת טהרה.
3.
א. הם היו חכמים, צדיקים ונאמנים לעמם.
ב. בהושיעם את בית ישראל בסייעתא דשמיא הם בנו את בית ישראל.
4. אם מגלח בתער תמיד, ויודע שיש איסור כזה, ולא שמעמד פעם אחת הוא פסול לעדות, והקידושין לא תקפים. ועל בני הזוג להתקדש בשנית בינם ובין עצמם. ולפני שני עדים כשרים, בלי ברכה, ולהתייחד בפני שני עדים, אם היא טהורה.