לא רבינו כתב זאת. רבינו כתב שברכה לבטלה היא עבירה דאורייתא, לא תשא. והחזו"א כתב שאם אדם מברך ברכה על פי הוראת רב, או לפי פוסק מסוים, אף שהחולקים על אותו רב או על אותו פוסק סבורים שאין לברך אותה ברכה, הרי המברך שבירך עפ"י הוראת רב, או לפי שיטה של פסק מסוים, הוא אינו עובר על איסור דאורייתא, לא תשא. ואתמהה בעניין זה, הנה ר' אליעזר התיר לחלל שבת בשביל מכשירי מילה, ואין הלכה כמותו, לשיטתו לפי חכמים היא בבחינת חילול שבת, אבל בני מקומו שנהגו כמותו, כי הוא רבם, שיבחו אותם חכמים, ואמרו שבזכות תמימותם וצייתנותם לרבם, האריכו ימים.