בכאב רב הנני מתייחס לעניין זה, גם אני לא ידעתי פשר הילעמותו של הרב מן המדיה, שמעתי שיצא לשבתון, ושמעתי בגין מחלה. ורק בשבוע שחלף שמעתי את השמועות הרעות. וכבר בשבוע שחלף אמרתי הלכה יומית על פרסום העניין, שהוא דבר אסור. תוכל לגלוש לאתר נצח ישראל ולשמוע באודיו. אם זכות הציבור לדעת. עתה לשאלתך, איני יודע כיצד הפורום פעל בעניין. אכי מבין שמצד אחד הם רצו לגמור פשרה זו בשקט (וזה דבר נכון), ומצד אחר להגן על קרבנות אפשריים. ואני מבין שהם לא רצו להסתבך עם החוק, שכאילו הם עוסקים בשיפוט פלילי. אבל לענ"ד מאחר והם היו בתיאום עם היועץ המשפטי דאז, הם היו צריכים לבקש ממנו רשות שידונו לפי דין תורה, מכח הסכמת הצדדים, מבלי לפגוע בזכות המדינה או בחובתה להתערב, אם הנסיבות יצריכו אותה להתערב. ואם היו חברי הפורום משיגים רשות כלדעיל, היו צריכים להרכיב בי"ד מיד, ולדון לפי כללי הדיון והשיפוט, עדים ובעלי הדין, חקירות ודרישות, והכל בצורה דיסקרטית. ובמסגרת ביה"ד היתה נשקלת הודאתו, אם יש לה משקל, לאור הכלל שאין אדם משים עצמו רשע, והיו מכריעים הדין אם לזיכוי ממשי, אם לזיכוי מחמת הספק, אם הרשעה, חלילה, יטילו עליו סנקציה מושכלת, וכאמור, הכל בצורה דיסקרטית לחלוטין. ומאחר ואיני יודע כיצד התנהלו העניינים, ומדוע התנהלו כפי שהתנהלו, אין לי אלא לכאוב על חילול השם האיום והנורא שנוצר, ועל השבר החינוכי והאמוני בקרב רבים מבני הנוער בגין פרסום הפרשה, אוי לנו שכך עלתה בידינו. שה' יחסו עלינו ויערה עלינו רוחו מממרומים, רוח חכמה ורוח טהרה, כדי שנצליח לתקן כל הקלקולים שנוצרו, ונחזור לקדש שמו יתברך. עוד אוסיף שבכל מקרה שבו יש תלונות על רב בישראל, שהן תופנינה לרבנות הראשית ואם הרה"ר תראה שיש בהם ממש, תרכיב בי"ד שיזמן בעלי דין אליו, וידון לפי כל כללי הדיון ההלכתיים אבל בצורה דיסקרטית לחלוטין.