שלום למארי, רבנו כותב בהלכות ע"ז פי"ב: "אין מגלחין... וחייב על כל פאה ופאה... " ובהלכה ו כתב: "ופאה זו שמניחים בצגע, לא נתנו בה חכמים שעור. ושמענו מזקנינו שאין מניח פחות מארבעים שערות, ומותר ללקט הפאות במספרים. לא נאסר אלא השחתה בתער". וראיתי באחת התשובות של מארי, שכתב: "אני מניח שאתה מתכוון בפאות שבצדעיים, שחייבים לשייר פיאות, ולא רק איסור שלא להשחיתם, ובגודל שראש השערה ניתן לכיפוף, לעוקרה, ובגודל מילימטר, אין די. אולי בקושי ע"י מכשיר דק מן הדק."
1. לא הבנתי אם התשובה היא לפי משנת רבנו כי אין אצל רבינו השעור הזה כלל (בנושא זה, כי ישנו בנושאים אחרים בשיעור 2 שערות בהלכבוד אישות, ובטומאת צרעת, וכפי שכתב מארי בהל' אישות פ"ב הערה כה: "ובכל, לאתויי פרה וצרעת", ולא כתב לאתויי פאות"צדעים וכו'). מה גם שרבנו לא הזכיר כלל תנאי שכתוב בפוסקים אחרים למשל שישאיר שער עד בעצם, או עד אחרי עצם הלחי וכו'.
2. רבנו כותב במפורש "מותר ללקט הפאות במספרים" - האם גם מותר כמספרים כעין תער?
3. אדם שמגלח שערו ועושה קרחת שאינה קרחת מלאה (ז. א לא בתער ממש, אף לא במספרים כעין תער, אלא שרואים שער ממש, אלא שהוא קצר ביותר - מספר
2) ומשאיר כמובן במקום הצדעים שער בשיעור 40 שערות כפי שכת"ר, האם צריכה להיות בכך בעיה הלכתית?