תערובת חמץ לדעת הרמב"ם
לכבוד כבוד הרב הגאון רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! נתקשיתי בלימודי הל' חמץ ומצה בנושא תערובת חמץ. הקושי הביא אותי לעיין בחומר היטיב (במהד' מורי) ולכתוב סיכום לנושא. איני יודע אם הסיכום נכון כולו, חלקו, או רק מקצתו. אשמח מאוד שהרב יקדיש מזמנו להאיר את עיני ועיני שאר הלומדים באמצעות אתר מורשת בנושא זה. בקשתי היא שהרב יכתוב את הערותיו ותיקוניו כיד ה' הטובה עליו. אם חלק מהדברים שכתבתי ברורים פשוטים וידועים - עם הרב הסליחה. להלן הסיכום: תערובת חמץ – סיכום דעת הרמב"ם הגדרה: תערובת חמץ, נקראת תערובת שנתערב בה חמץ בפסח או שנתערב בה חמץ לפני הפסח, ואפילו מתחלת השנה, בין במינו בין שלא במינו.
א. אכילה -
1. אם יש בתערובת כזית בכדי אכילת פרס (דהיינו לפחות עשירית ממנה חמץ): אם אכל ממנה כמות של שלוש ביצים מתחילת שעה שביעית ביום הראשון עד סוף יום שביעי של פסח – לוקה מהתורה. ואם אכל פחות משלוש ביצים בתוך הזמן הנקוב, אע"פ שיש בתערובת כזית בכדי אכילת פרס – לוקה מכת מרדות.
2. אם יש בתערובת כזית בכדי אכילת פרס, ואכל ממנה בשעה חמישית או שישית נראה דלוקה מכת מרדות.
3. אם אין בתערובת כזית בכדי אכילת פרס: אם אכל ממנה מתחלת שעה שביעית ועד סוף יום שביעי של פסח – לוקה מכת מרדות. ואם אכל ממנה בשעה חמישית או שישית, נראה שאינו לוקה כלל.
ב. הנאה -
1. נראה, דאם יש בתערובת כזית בכדי אכילת פרס, אסור ליהנות ממנה מהתורה בתוך שבעת ימי הפסח, ואם נהנה ממנה – לוקה מהתורה (וייתכן שהראיה היא מהפסוק "כל מחמצת לא תאכלו" (שמות יב, כ) שעוסק בשבעת ימי הפסח, שהרי קיי"ל כר' אבהו דאמר כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו אחד אסור אכילה ואחד אסור הנאה במשמע (דף כא, א)).
2. וייתכן, שאף הנהנה משעה שביעית בתערובת שיש בה כזית בכדי אכילת פרס ילקה מהתורה. אך לפני כן נראה דלכו"ע אינו לוקה מכת מרדות.
3. נראה, דאם אין בתערובת כזית בכדי אכילת פרס, אסור ליהנות ממנה מדרבנן בתוך שבעת ימי הפסח, ואם נהנה ממנה – לוקה מדרבנן.
4. וייראה לי, שהנהנה ביום הראשון מתערובת חמץ, שאין בה כזית בכדי אכילת פרס, לא ילקה מכת מרדות.
ג. בל ייראה ובל יימצא -
1. מדברי מורי שכתב: "לא שנא עבר ושיהה תערובת חמץ שיש בה כזית בכדי אכילת פרס" (בהל' חמץ ומצה פ"א אות כג), נראה, שעובר משום ב"י וב"י על תערובת שיש בה כזית בכדי אכילת פרס.
2. תערובת שאין בה כזית בכדי אכילת פרס מותר לקיימה.
בתודה מעומקא דליבא ובהוקרה ובהערכה רבה
א.
1. נכון.
2. נכון.
3. לא בהכרח כי מכת מרדות תלויה בשיקול דעת בי"ד. ב.
1. נכון.
2. רק אם נהנה כדרך הנאתו.
3. נכון.
4. הדבר נתון לשיקול דעת בי"ד. ג.
1. נכון
2. נכון.