בעניין שיטת פסיקה ברמב"ם לפי הירושלמי
לק"י יורנו רבינו בעניין פסיקת הרמב"ם על פי הירושלמי ראיתי את תשובת הרב כאן באתר כי הרמב"ם השתמש בירושלמי לפירוש הבבלי א - הרב הפנה את הכותב שם למאמר שהרב כתב בספר משנת השמיטה אך לא מצאתי מאמר של כבוד הרב בספר זה (המדובר הוא בספר שנכתב לע"נ הרב יחזקראל רב תנובות זה 2 חלקים ובשניהם לא נמצא ) אם הרב יתן לי מקור אחר ששם אוכל למצוא את המאמר. או לחליפין יסביר לי בקצרה ב - הבנתי ששם הרב אומר כי יש סוגיה בבלי שנידונה בדיון שלא הלכתי ולכן העדיף הרמב"ם את הסוגיה בירושלמי שנידונה בדיון הלכתי. אם הרב יוכל להפנות אותי לסוגיות ואשתדל להסתדר. ג - ראיתי לאחד מהחוקרים שכתב שבעיה דלא איפשיטא בבלי ואיפשיטא בירושלמי הרמב"ם מעדיף לפסוק כהירושלמי. אולם כאשר הבעיא נסתימה בתיקו גם אם הירושלמי פשט אותה הרמב"ם מחמיר. הרב מסכים לקביעה זו? ד - האם הרמב"ם השתמש בכלל של הלכה כבתראי לפחות ביחס של בבלי שהוא בתראה? ה - הרב הבלין כתב בסוף הקדמתו להלכות ירושלמי כי נראה שאין למצוא כללים לשיטת פסיקתו של הרמב"ם על פי הירושלמי אלא כל מקרה לגופו. האם הרב מסכים עם קביעה זו? האם לא היה לרמב"ם איזה שהוא עקרונות שבהן פסק כך או כך? ו - לגבי בעיא שנוסף לה פרט בירושלמי שלא נכתב בבלי. מה יאמר הרמב"ם? ראיתי לגבי זה מחלוקת ראשונים כי ישנם שאמרו מתוך שלא הובא בבלי אז לא סבריא ליה כוותיה. שאלתי מה יאמר הרמב"ם לגבי זה. ובכלל האם הרמב"ם מקבל את העיקרון שהבבלי ראה את הירושלמי וכיוון שלא פסק כך לא סבירא ליה כוותיה ונדחה מההלכה. הדברים נצרכים לי לצורך עבודה סימנריונית שאני צריך להגיש למכללה תורנית אחרי פסח בס"ד. אומר כי בידי חומר רב שנאסף בעניין זה ורבו השיטות והמחלוקות בעניין פסיקתו של הרמב"ם ומעניין אותי מאד דעתו של הרב.
בלי נדר אשלח לרב את עבודתי לעיון כהוקרה והערכה אחרי שתוגש (באם תהיה ראויה ) בברכת התורה ולומדיה
תודה רבה וסליחה על עומס השאלות
א. עיין מאמרי דרכו של מהר"י קאפח בפסיקת ההלכה, בתוך: מסורה ליוסף (כתב עת העוסק במורשתו של הגאון ר' יוסף קאפח נע"ג), כרך ה, מכון מש"ה, קרית אונו תשס"ח, עמ' 18-13. מכון מש"ה טל' 03-5351119
ב. כמו בסוגיית לועג לרש שהרמב"ם התעלם מן הבבלי, וכן התעלם מעניין הזוגות וכיו"ב.
ג. אפשר.
ד. נראה שכן. כפוף לכללים הנ"ל. ה. גם בשה יש משהו. ו. הדגם.