הלכות ע"ז מילה וסוטה
שלום וברכה
1) מה פירוש המושג בהלכות מילה פ"א ה"ה: "לקח שפחה ע"מ שלא להטבילה לשם עבדות"? והיאך זה מותר?
2) אסור לשאת ולתת על מומר בחזרתו מע"ז. עד מתי אסור לעשות זאת, ולמה?
3) מה פירוש, בסוטה: "לנפיל ירך"? מה זה?
תודה רבה...
1. באיסור.
1. אכן בהל' ע"ז, ח, כתב רבינו, שאין מקבלין למומר לע"ז, בתשובה לעולם. ובהל' תשובה, ג, כז, משמע שכל שב בתשובה מקבלים, וכבר נשאל רבינו על סתירה לכאורה זו, בשו"ת (בלאו) רסד, ומורנו הרב יוסף קאפח הביאה בע"ז, שם, אות כב, ובהל' תשובה, שם, אות סה. ותורף תשובת רבינו, שה' שהוא בוחן כליות ולב, מקבל כל שב בתשובה, אפילו מומר לע"ז, אבל אנו, כחברה מנועים מלקבלו שאין אנו בוחנים כליות ולב מלקבלו כשר, מחשש שלא שב לגמרי. או שמא יחזור לסורו. כי הכפירה היא מאוד הרסנית, ומשתרשת בלב האדם. אולם, ייתכן, שאם חלפו שנים רבות, ומעשיו מוכיחים שנשתנה מן הקצה לקצה, והוא מטיף נגד הכפירה והאלילות, והוא מפיץ את האמונה בה', אחד ונאמן הלכה למעשה וכל תורת ה' וכבר העמיד בנים ובנות ותלמידים שכולם נאמנים לה' אחד ולתורתו, שאין אחרי זה ולא כלום, וגם אנו נקבלו.