הלכות שבת
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. זוהי תמיהת מורנו הרב יוסף קאפח (תחילת הלכות שבת, הערה ד') שלא עלה בידי לתרצה - כיצד פירש המ"מ (כא א) בפירוש ראשון שרבנו סבור שאסור תורה כולל גם "דברים שאינם מלאכה" כלשון רבנו שם. והרי כת"ר בסה"מ עשה קנד "שנצטוינו לשבות בשבת. והוא אמרו וביום השביעי תשבֹת... שהשביתה הזאת מן המלאכות...” משמע שאסור תורה הוא דוקא מלאכות, ולא גם "דברים שאינם מלאכה".
ב. כת"ר בהלכות שבת (כג יט): "אסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, שלא יהיה כחול ויבוא למחוק. מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו, אבל לא מן הכתב, כדי שלא יקרא בשטרי הדיוטות. לפיכך אם היו השמות חקוקין על הטבלא או על הכותל, מותר לקיימן מפני שאינו מתחלף בשטר". רבנו עוסק בכתב שניתן לתקן במחיקה ידנית, ולכן גזרו שלא יקרא בו. האם בימנו שאין דרכנו לתקן נייר מודפס, כמו שלא היה דרכם לתקן שמות חקוקין על טבלא וכותל, יהיה מותר לקרוא בנייר מודפס, שהרי לא בו היתה גזרת חז"ל.
ג. כת"ר בהלכות שבת (כא כט): "אין רוחצין במים שמשלשלין, ולא בטיט שטובעים בו, ולא במי המשרה, ולא בים סדום, ולא במים הרעים שבים הגדול, מפני שכל אלו צער הן, וכתוב וקראת לשבת ענג". עד כמה גבול הצער, האם תורת כל אחד בידו, שהרי מה שמצער אחד לא מצער את חברו.
תודה רבה לכבוד הרב.
א. אתה צודק. אבל כבר העיר מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, שם, שרבינו שינה דעתו. שבהס"מ סבר שמצוות תעשה תשבות היא רק על הנמנע מעשיית מלאכות בשבת, ואילו במשנה תורה, שבת, כא, א, סבר שמצוות עשה תשבות, היא גם על הנמנע מלעשות פעולות שאינן מלאכות, ואשר בריבוי עשייתן יש פגיעה בעונג שבת ובכבודה.
ב. לא חילקו בגזירה. זאת ועוד, מדובר בגזירה מורחבת (לא גזירה לגזירה), של גזירת שטרי הדיוטות. שאחד הטעמים לה הוא גם מוציא חפצך ודבר דבר, ולא רק חשש מחיקה.
ג. גזירת חז"ל על הדברים הנ"ל היא חלה על כל אדם, כי חז"ל העריכו שרוב בני אדם מצטערים מהם, ולכן גזירה זו מחייבת גם את מי שאינו מצטער, כי כל דין תורה או דרבנן, לימדנו רבינו (הרמב"ם), שהוא נקבע עפ"י הרוב, ומחייב גם את המיעוט. אולם דומה שבדברים שרוב בני אם ד לא מצטערים מהם, כמו ע"י ים תיכון שאינם מסריחים, ויש אדם שסובל מהם, שאסור לו בשבת להיכנס לתוכן, כי בפועל עונג שבת שלו נפגע.