זהו כלל הלכתי חשוב, לעניין תערובות באיסור והיתר, ואפילו לענין יוחסין. שכל הפורש, אף שאין אנו יודעים זהותו המדויקת, נקבע אנו את זהותו לפי הרוב שיש בתערובת או באוכלוסיה שבאיזורו, שאינה קבועה במקום.