להלן תשובתו של הסופר ר' הדר צברי הי"ו: מה שמכונה קלף שליל היום הוא עשוי מעור העובר שהוצא מרחם אמו (לאחר מיתתה). קלף זה עשוי כיום באותו תהליך שהקלף הרגיל עשוי, ההבדל העיקרי הוא שקלף השליל עשוי להיות יותר רק מהקלף של בהמה מבוגרת יותר. קלף זה כמו כל הקלפים בימינו לא עברו תהליך של עיבוד אלא רק השהיה בסיד, דבר שהרמב"ם מכנה אותו "רק" ופסול לכתיבת סת"ם לשיטתו. קלף זה הינו קלף לכל דבר ואינו דוכסוסטוס. את הדוכסוסטוס אין אנו יודעים כיום לפרק באופן פשוט וכלכלי. ולכן לא ניתן להשיג את הדוכסוסטוס. ייחסו לסופרים התימניים את השימוש בקלף השליש, וכן גם את "הקלף משוח". לא כן הדבר, אולי פה בארץ שימושו נהיה פופולארי אצל הסופרים שעלו ארצה מתימן. אך בתימן השיטות היו שונות. ולא רק השליש היה בשימוש. בעיקר עד לני כמאתיים וחמישים עד שלוש מאות שנה רוב ספרי התורה כמעט כולם נכתבו על גויל ותפילין על קלף מעובד כהלכה.