תוספת שבת
שלום הרב השולחן ערוך פסק שאם אדם התפלל ערבית של שבת לאחר פלג המנחה הרי קבל עליו שבת ואין יכול להתנות.
רציתי לשאול האם הרמב"ם יסכים עם דין זה? שהרי הרמב"ם לא הזכיר במפורש את דין תוספת שבת כלל, (ורבים הסבירו שלדעתו זה מדרבנן כמו שהביא הרב קאפח בהלכות שביתת עשור) ויותר מכך את החלק של הסוגיה במסכת ברכות דף כז שממנה יצא פסקו של השולחן ערוך לא הביא רבינו הרמב"ם, ובמקומה פסק את ההמשך שאדם יכול להתפלל של מוצאי שבת בשבת ומשמע לכתחילה. וכן יכול להבדיל על הכוס בשבת לפני צאת השבת. ואם כן הסברא נותנת שאין קשר הכרחי בין זמן קבלת השבת לבין זמן התפילה. אשמח לשמוע את דעת הרב
לא. לפי רבינו, ר ק אם אדם מקבל על עצמו במפורש את השבת, מחויב בכך. אבל מן הסתם אינו מקבל עליו את השבת, גם אם התפלל ערבית של ליל שבת, מבעוד יום. והשמש בשמים, ורשאי לעשות מלאכה אז. ורק אם קידש מבעוד יום, או קיבל עליו את השבת מבעוד יום, נאסר בעשיית מלאכה, עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח על רבינו, שבת, כט, יא, הערה לב.