בס"ד לכבוד כבוד הרב,
אני נוהג במסורת אבות ומתפלל בנוסח התכלאל, ולומד בישיבה שבה הנוסח הנהוג הינו נוסח "ספרד". כמובן שאני מתפלל מתוך הסידור שלי ולרוב זה לא מתנגש, אך ישנם חלקים קבועים שבהם ישנה "התנגשות" מסוימת בין שני הדברים וארצה לדעת מה עדיף לעשות בחלקים הללו.
א. כשהציבור אומרים פסוקי דזמרה ולי נותר לומר את החלקים "ותקח מרים" ו"רפאני" - האם לדלג עליהם ולהצטרף לציבור לאמירת ישתבח (ולהשלים לאחר התפילה) או שמא עלי להמשיך ולומר אותם לעצמי ובכך לפספס חלקים מ"שמע" עם הציבור?
ב. כיצד עלי לנהוג בימי שני וחמישי ובהם הציבור אומר תחנון המתחיל בוידוי, לאחר מכן י"ג מידות ורק אז נפילת אפיים - האם עלי להתחיל יחד איתם בוידוי או להתחיל נפילת אפיים ולהמשיך לפי נוסח התכלאל (ולהפסיד י"ג מידות במניין) או דבר אחר? ולגבי הספר תורה באופן כללי,
ג. האם אני יוצא בקריאת התורה בישיבה שקוראים ממסורה שאיננה כמסורת המקובלת אצלנו?
ד. האם מותר לי לי לעלות לתורה (בלא לקרוא) בספר שכזה? אשמח אם הרב יוכל בנוסף לתת לי את המקורות ההלכתיים.
תודה רבה לכבוד הרב.