הבנת דברי הרמב"ם
הרמב"ם באגרתו לתלמידו ר' יוסף (מהדורת הרב קאפח עמ' קלו פסקה כד) כותב "כי התכלית המכוונת ממה שנתחבר בתלמוד וזולתו כבר נגמרה ושלמה, מטרת הלומדים אבוד הזמן במשא ומתן שבתלמוד כאילו המטרה והתכלית היא ההכשרה הויכוחית לא יותר..." הרי שאין תועלת בלימוד הגמרא לעומק בכדי להגיע להלכה כי כבר רבינו חיבר את חיבורו משנה תורה, אם כן מה תכלית הלימוד שלנו כיום בגמרא? שהרי אנו מחוייבים מדין מצוות לימוד תורה כדברי הרמב"ם בת"ת פרק א' הלכה יא' "... ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר ויבין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שידע האך הוא עיקר המידות והאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה ועניין זה הוא הנקרא תלמוד... אבל כשיגדל בחכמה ולא יהא צריך ... ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד..."? יורינו רבינו בשל מה אנו לומדים היום גמרא אם בכלל אנו מחוייבים דוקא לגמרא או שמא ללמוד רק הלכה עד שנדעה על בוריה. בכבוד רב וכל טוב
עליך לדעת שהתלמוד מלבד היותו מקור ההלכה, הוא המעבדה של ההלכה, בית היוצר שלה, הרי הוא גם בדרך הלימוד המעמיק, ודרכי ההיקשים, בית היוצר לללימוד דרכי לימוד מעמיקים ומדוקדקים, שהינם חיוניים מאוד ללימוד מעשי מרכבה, שגולת הכותרת שלהם ידיעת ה'. ולכן בכל עת חובה ללמוד תלמוד.