דילוג לתוכן העיקרי

שאלות משנה תורה

שאלה

לכבוד הרב שליט"א סליחה על ששלחתי הרבה שאלות בבת אחת אז פיצלתי את השאלות
1) פ"ד, א) אדם שנשא אישה פטור מק"ש - בלילה או גם ביום?
ב) במקרה זה מארי בהערותיו נראה שלא הכריע לאחד מהמפרשים אלא רק הביא את שיטותיהם. כיצד אי יכול לדעת במקרה זה או כזה מה ההלכה?
2) בהלכה ג' מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו עד שיקברנו, גם כאן בהערות מארי לא הביע דעתו בשיטות. איך אוכל לדעת מה ההלכה בדין אדם שמת לו מת ולא מוטל עליו לקברו שמארי הביא דברי הכס"מ ודברי החולק פת"ש סימן שמ"א ס"ק כא' שסובר שהרמב"ם כתב "עד שיקברנו" ולא עד שיקבר?
3) במקומות שפטר הרמב"ם אדם מלקרוא ק"ש כמו למשל פ"ב ה"ו - היושב לפני הספר..., ובשעת ניחום אבלים כמ"ש פ"ד ה"ו, האם פטור בכלל או אם יראה שהזמן דוחק ולא ישאר לו זמן לקרות יפסיק ויקרא? בעוד שמארי כותב ב"יושב לפני הספר" : ודברי רבינו ביש חשש שתעבור ואפ"ה אין מצוה לאפסוקי"- משמע שבאמת לא חייב להפסיק גם בשידוע שלא ישאר זמן לקרות. ובדברי הכס"מ בפ"ד ה"ו מביא "וממה שכתב רבינו ינחמו את האבלים ואחר שיפטרו מהם יתחילו, משמע דביש שהות ביום לקרות אחר שינחמו האבלים עסקינן, הא לא הכי בכל גוונא יתחילו", ומארי שם לא העיר מאומה. האם מארי הסכים לשיטת הכס"מ? ב)" אם יכולין העם להתחיל ולגמור אפילו פס' אחד קודם שיגיעו לשורה יתחילו" מה הכוונה? שאפילו יאמר פס' ראשון ואז יפסיק בקריאה בכדי לנחם? ואם כן מה יעשה לאחר שניחם, ימשיך מפרשה ראשונה, או יתחיל מהתחלה?

תשובה

1. אכן יש מקרים רבים, מהם נראה לכאורה שמארי הביא דעות, ולא גילה דעתו, מהי שיטת רבינו. ולכן תמיד יש לדקדק היטב בדבריו. במקרה דנן, הדבר פשוט שלפי רבינו, שפוטר חתן מק"ש בגלל טרדת המצווה, ואפילו עד מוצאי שבת, אם טרם בעל, הרי הדבר פשוט, שהפטור הוא בין ביום בין בלילה. שהרי הוא טרוד שמא לא ימצאנה בתולה, וא"כ מה לי בלילה מה לי ביום. אם בעל ביום בהאפלה, בין שהוא יושב ומצפה עד ללילה. הוא שרוי באותה טרדה.
2. נראים הדברים שמארי אימץ את שיטת הפת"ש (=הפתחי תשובה) בגלל הנימוקים שכתבת. כי אי אפשר לקבל שיטת הכס"מ, משום שרבינו כתב, עד שיקברנו (=הוא בעצמו, לא ע"י אחרים), ולא כתב עד שיקבר, כפי שכתב הכס"מ. ואי אפשר לקבל דעת הנו"ב, שהרי אין זכר בדברי רבינו לחילוקים, בין מקום קרוב למקום רחוק.
3. בכל אלו כבר פסק רבנו אם מתירא שמא יעבור הזמן ופסק וקרא הרי זה משובח, מכלל שאם לא פסק לא יקרא אלא אם כן יש שהות לקריאתו.
4. ממה שלא העיר מארי על דברי הכס"מ נראה שהוא מסכים לפירושו, כי כך משמע מדברי ההלכה.