1. החילוק שהזכרת זכרו הרמ"א, בשו"ע, או"ח, כז, א, וכנראה זו גם שיטת מרן השו"ע, עיין מ"ב, שם, ס"ק
ד. וייתכן שזו גם שיטת רבינו, ומבחינה מעשית קשה לטעות שהרי רבינו, תפילין, ד, ב, ציין בפירוט מקום הנחת תפילין של יד, באופן שקשה לטעות, "על הקבורת, והוא הבשר התפוח שבמרפק שבין פרק הכתף ובין פרק הזרע, שנמצא כשהוא מדבק מרפקו לצלעיו תהיה תפילה כנגד לבו".
2. לפי רבינו, ימשיך להתפלל בלחש, כי אין מעבירין על המצוות. אולם כל מתפלל צריך להעריך את הזמן שיספיק לסיים תפילתו בלחש, כדי שיספיק לשמוע קדושה.
3. אכן יש מי שסובר כן, שמותר לאישה לגלות שיער ראשה פחות מטפח, עיין שו"ת אגרות משה, יו"ד, ח"א, נח, וכן אוצר הפוסקים, אה"ע, כא, ב, אות
ב. אולם עדיין צ"ע בשיטת רבינו, כי רבינו בדין האיסור הרובץ על האישה שלא ללכת פרועת ראש בשוק, לא כתב שיעור איסורי ביאה, כא, יז. וכן באיסור המוטל על האיש שלא להסתכל הסתכלות איסורית (ערותית), לרבות שיער, הוא לכאורה אפילו במשהו, כמו באצבע אישה מגולה, מקום שהיה צריך להיות מכוסה, ק"ש, ג, טז.
4. מארי כתב שכל מקום שהחתן נמצא נחשב כבית חתנים, ואפילו בברית מילה, או פדיון וכיו"ב.