לענ"ד אין בספוג התעשייתי שעשוי מנפט וכיו"ב גדר סחיטה האסורה משום ליבון. כי יש שני גדרי סחיטה משום דש ומפרק, וסחיטה כזו תכליתה הצורך בנוזל. וסחיטה משום ליבון, וסחיטה זו היא בד"כ בבגדים, בחומרים שגידולם מן הקרקע שסופגים את המים בכל חלקים שלהם, כי כך בראם הקב"ה. וליבונן ע"י שהמים שנספגו בהם יוצאים עם הטינופת שבהם, והספוג האסור מחשש ליבון, האמור, בהלכות שבת, רבינו, שבת, כב, טו, הוא צמר ים, שהוא מעולם הצומח, כפי שפירש רבינו בפיהמ"ש, שבת, כא,
ג. בעוד שהספוג התעשייתי, אפילו זה שיש בו נקבוביות קטנות ביותר, המעיין יראה, שאין החומר הבסיסי של הספוג סופג נוזל, אלא אוגר בתוכו הנוזל, ובמידה ויש קינוח של הספוג עצמו, לא בגלל טינופת הספוגה בו, אלא בגלל שומנים שדבקים בו, כמו כלי פלסטיק, שאין איסור ליבון בנקיונו בשבת, אבל אין זו הוראת האחרונים שאוסרים, כנאמר בשמירת שבת כהלכתה, פרק יב, סעיף יא, ובגלל ההמונים אפשר שיש להחמיר, כי קשה עליהם האבחנה הדקה הנ"ל. אפשר שהמספיג יין בספוג התעשייתי, כדי לרוקן את היין לשתותו במקום שהוא צריך, יהיה משום איסור משום דש לא משום ליבון. גלוש לאתר נצח ישראל והאזן להלכה יומית באודיו.