שלום כמו"ר הגאון ר' רצון ערוסי שליט"א שאלתי את כמו"ר בשבוע שעבר את השאלה הבאה: בדיקות טהרה שלום למורנו ורבנו הגאון, אמר כב' מורנו כי הבדיקה ע"פ הרמב"ם היא בדיקת קינוח בלבד, וכן כתב הנודע ביהודה, ואחריו כתב מארי, את שכתב בפירושו, וביסס על כך את מנהג נשות תימן הטהורות. דא עקא, שהראוני דברי רבנו משה בפירושו למשנה, שם כתב במשנה נדה כדברים הללו: (רפ"א) "ואמרו המשמת בעדים אל תבין מזה שיש לאשה לשמש בלי עדים... אבל הבגד שמקנחת בו לפני תשמיש כמו שיתבאר שזה רצוי אינו עולה במקום פקידה, לפי שאנו אומרים שמא דם מועט נזל ממנה ומחמת להיטותה לתשמיש לא תדקדק להכניס הבגד כפי יכלתה (!) וכו'..." הנה, אף שרבנו משתמש בלשון "מקנחת" (ואת זה צריך לבדוק בערבית, כי במשנה הוא תרגום של מארי זצ"ל) הוא מפרש דבריו שהאשה צריכה להכניס ככל יכלתה, ו"ככל יכלתה" לא נראה שהוא קינוח מבחוץ, פשוט, כפי ההוראה של רבני תימן. יורנו מורנו כיצד ניישב, ובא שלום על ישראל. ומו"ר ענה לי: אין קושי, כי פירוש דברי רבינו כדלקמן: "ואמרו המשמשת בעדים, אל תבין מזה שיש לאשה לשמש בלי עדים. אלא רצה בכך שאם שמשה ביתה בלי עדים (= שהרי לבעלה, אם יש לה וסת קבוע, אינה חייבת לשמש עם עדים לפני כן, רק מומלץ בפניה שתנהג כן), שאין זה מותר לה אלא בעדים. ולא הבנתי תשובתו, כי אני שאלתי על צורת הבדיקה, שמארי כתב "קינוח" היינו חיצוני, והרמב"ם בפיהמ"ש כתב שהאשה צריכה להכניס ככל יכלתה, ו"ככל יכלתה" אין פירושו מבחוץ, אלא הכנסה עמוקה לאותו מקום, ורציתי לדעת הכיצד ניתן לכלכל את הדברים הללו.