תוכחה
לכבוד הרב שלום וברכה ילמדנו רבינו, האם אסור/מותר/צריך להוכיח אדם מבוגר (בעל זקן חליפה ומגבעת) שמעשן סיגריות (ומידי פעם גם סיגרים), מכזן בתכזינה (בעוד הערימה מונחת לפניו), שותה שתיה חריפה (לפעמים עד כדי אמירת הבלים, גערות והעלבות), ואוכל, –- וכל זאת לצד היכל ה' בתוך בית הכנסת? לזאת יש להוסיף שהוא פותח פתח לאחרים ומצטרפים אליו אנשים נוספים לתכזינה ולעישון ולומדים משאר מעשיו ועושים גם הם. זאת ועוד, האם אין אפשרות לומר לו כי אסור לו לעשן בבית הכנסת מתוקף חוק מדינה שאוסר לעשן במקומות ציבוריים? לזכותו של הנ"ל ייאמר שבזמן התכזינה, העישון והשתייה, הוא גורס הלכות יחד עם חביריו שעושים כמוהו, האם יש בזאת כדי להכשיר את מעשיו? וכדי לחזק טענה זאת אומר, שאם ניטול את כל התכזינה ודעימיה עלול הלימוד להתבטל?
בתודה ובברכה
התנהגות כזו לפי התיאור הזה, אינה הולמת אדם רגיל. כל שכן אדם שחזותו היא של איש תורה, ואפשר שבאדם כזה יש גדר של חילול ה', מלבד המכשול, שכמוהו יראו וכן יעשו. צריך להוכיחו בדרכי נועם ובתבונה, כדי להשיג את המטרה הרצויה, וכדי שלא להגיע לתוצאה הפוכה וגרועה יותר.