אכן הגר"ע יוסף, שו"ת יבי"א, ח"ח, יו"ד, ל, דן בשאלה לקבוע את המזוזה, שטוחה וגלויה בתוכנה, ולא גלולה וכרוכה כפי שנקבע בהלכה. אולם הוא הסיק ששב ואל תעשה עדיף ויש לנהוג רק כפי שקבעו חז"ל, ואין לשנות אלא שאם כבר קבע מזוזה גלויה ושטוחה, בדיעבד עלתה לו מצווה. כי לא נתפרש בשום מקום שהקביעה של חז"ל שיש לקבוע את המזוזה גלולה וכרוכה, היא צורה מעכבת. ולכן, אפילו מדבריו, אין ללמוד שיש ספק, ושצריכים אנו לצאת ידי חובת הספק ע"י קביעת שתי מזוזות בשני אופנים. לענ"ד, אין להרהר על האופן של קביעת המזוזה, אין לנו אלא מה שקבעו חז"ל, כי הלכות אלו הן תורה שבעל פה, ואין לשנות. הגע בעצמך, מדוע חז"ל בעצמם לא העלו אפשרות לכתוב המזוזה ולקבעה גלויה ושטוחה, כדי שהרואה אותה יקרא את הדברים ויתחבר עם ייחוד ה', ועם קבלת עול תורה ומצוות. רק בגמרא מנחות, לד, א, הביאו ברייתא ששללה כתיבת המזוזה על האבנים. ותמוה הדבר, שלא דנו בסמוך לזה, שגם אם מקובלים אנו שכותבים על קלף ולא על אבנים, אבל מדוע קובעים אותה שטוחה וגלויה בתוכנה, משמע שהדבר היה ברור להם שרק בדרך זו, ולא בדרך אחרת. כיו"ב, הרי הדבר פשוט שהפרשיות של התפלין בודאי צריכות להיצרב בתודעת היהודי שמניח תפילין, וא"כ מדוע הפרשיות מחופות ולא גלויות, כדי שיהיו לתועלת המונית יום יום. אלא על כרחנו שמצוות לא נקבע כדי שבעת קיומן יעיין הרואה או המניח, אלא שהן רומזות לנו שפרשיות אלו צריכות להיות קבועות בתוך לבנו ומוחנו ובתודעתנו. צא וראה שאין צורך בשרטוט בכתיבת פרשיות התפילין, כי הן מחופות, ואלו הס"ת והמזוזה צריכים שרטוט, הלכות תפילין, מזוזה וס"ת, א, יב, ותימה הרי המזוזה ג"כ גלולה וכרוכה והרי היא כמחופה, ומדוע לא דנו חז"ל שצריך לגלותה. אלא הכוונה שהמזוזה נבדקת מדי פעם בפעם, ולכן היא כמו גלויה, ומשום כך היא צריכה שרטוט, עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, שם, עמ' שטז, ודברי ערוך השולחן, או"ח, לב, יח.