בתפילת שחרית של ראש השנה נהגו אבותנו להכניס את הפזמונים "אלהי אל תדינני" "רעה בשיבתך" יום זה דר במרומים" "ידי רשים נחלשים" ועוד אחרי שירת הים ולפני קדיש קדיש אחרי נישמת
1.מי חיבר את הפזמונים?
2.מתי נכנסו לתפילה במקום הזה?
3.למה לא חשבו אבותנו שזה הפסק הרי אי אפשר לחשוב שהיו חס ושלום עמי ארץ?
4.האם שיר המעלות ממעמקים הוכנס לפני או אחרי לתפילה לפני הקדיש והאים הוא לא נחשב הפסק ולמה?כנ"ל "לשפל רוח"?

לדעתי פזמונים אלה במקום בו אנו רגילים לומר אותם הינם חלק הכנה בלתי נפרד מהתפילה ומביאים את האדם ליתר שלמות לפני עמידתו לפני בוראו.

תודה