ידוע שרגל מבטל אבלות .. שאלהכזו לפי שלא הבנתי את העניין הזה .. אם רגל מבטל אבלות .. לצורך העניין מאחרי חצות קודם ערב חג האבל קם ומכין עצמו לרגל אחרי יומים אבלות ל הורה .. והאבלות נגמרה .. האם היום השני שיושבים אבלים במעט היום עולה לשבעה כשבעה, ואז קודם כניסת החג יחשב יום שני כיום השביעי לאבלות, ונאמר מקצת היום ככולו כיום שבעה של אבלות. והזמן הנותר לחג יחשב שחלק מהשלושים והרגל יבטל את השלושים לאיסורים אחרים?
בתודה.
לא ירדתי לגמרי לסוף דעתך בשאלה. אבל אכתוב את ההלכות הקשורות לעניין, אפשר שהן יענו על ספקותיך.
א. גם אם ישב באבל שעה אחת, אחרי הקבורה, לפני כניסת החג, הרגל מבטל גזירת שבעה. ושבעת ימי החג מקזזים ממנין השלושים, ויו"ט אחרון גם הוא נחשב לשבעה, ועוד שבעה ימים מתקזזים ממניין השלושים. ואפילו חג השבועות נחשב לשבעה, לענין הקיזוז ממניין שלושים.
ב. היה ונהג באבל שבעה ימים לפני החג, החג מבטל כל גזירת שלושים, כי יום השביעי מקצתו עולה למניין שבעה, ומקצתו למניין שלושים, והואיל וכאילו החל לנהוג אבלות של שלושים, החג מבטל גזירה זו, כמו שהוא מבטל גזירת שבעה, כשנהג אבלות, אפילו שעה אחת לפני החג.
