צאת שבת
מארי הנכבד, אודה אם תכוון אותי למהו מועד צאת השבת לפי רבנו הרמב"ם כי לא הצלחתי למצוא הגדרה מדוייקת זו בהלכות שבת אני יודע שזה 3 כוכבים בינוניים אך לא הצלחתי למצוא המקור
לכבוד הרב מה החשש לשטיפה מקום מרוצף בשבת?
עיין דברי רבינו, שבת, כא, ג, שרק כיבוד הותר בקרקע בלתי מרוצפת, אבל סיכה והדחה אסורה אפילו בקרקע מרוצפת. ועיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח שם, הערה יג, שהדחת רצפה אפילו מרוצפת באבנים, אסורה, בגזירת חכמים, משום אשוויי גומות. ואע"פ שבקרקע מרוצפת אין חשש השוואת גומות, גזרו חכמים רצפה מרוצפת, בגלל רצפה שאינה מרוצפת, וזוהי גזירה אחת שגזרו אותה מראש, ולכן גם להדיח במגב אסור, כי לא הבעיה חשש סחיטה, אלא השוואת גומות.
מארי הנכבד, אודה אם תכוון אותי למהו מועד צאת השבת לפי רבנו הרמב"ם כי לא הצלחתי למצוא הגדרה מדוייקת זו בהלכות שבת אני יודע שזה 3 כוכבים בינוניים אך לא הצלחתי למצוא המקור
שלום הרב
ברצוני לשאול שתי שאלות
א. למה נוהגים לעשות הבדלה במוצאי תשעה באב שיוצא ביום ראשון הלא ניתן לעשותו בשבת כמו שכתב רבינו בהלכות שבת פרק כט הלכה יא "וכן מבדיל על הכוס מבעוד יום אף על פי שעדין שבת"
[כך שאל אותי חברי חיים שם טוב ]
ב.לפי המנהג שמבדילים במוצאי הצום איך ינהג אדם שלא צם מחמת חולי
תודה מראש בסיל אלדד
אני משרת בחיל הים בתחילת שבוע יצאנו למשימה (מחוץ לגבולות המדינה בדרך הים) והיינו אמורים לחזור בסוף השבוע יום שישי לפנות בוקר. בסופה של המשימה בדרכנו חזרה ארעה תקלה במנועים ואיבדנו מהירות קשר ולפי הוראת המטכ״ל הינו חייבים לעגון קרוב לנמל בארץ זרה השבת כבר נכנסה והגיעה סירת חילוץ של גוים להביא אותנו לחוף. אני ועוד בחור דתי חששנו להפיג איתם כי כבר השבת נכנסה. והחלטנו להשאר האם נהגנו כשורה או שיכלנו להפליג איתם כי כל הצוות של החילוץ היו גויים?
שלום לכבוד הרב,
מחילה מכבוד הרב על השאלה, אבל יש את סבון של האסלה שצובע את המים בצבעים (כחול, סגול וכד'), האם מותר להוריד את המים בשבת ולצבוע את המים, וזה לא צובע בשבת? מחד גיסא, ניתן לומר שזה פסיק רישא ולא ימות - כי הרי יודע בודאות כשיוריד את המים אזי המים יצבעו. ומאידך, ניתן לומר שזה פסיק רישא דלא ניחא ליה - כי הרי עיקר פעולתו היא סילוק הלכלוך, והצבע של הסנובון הוא רק פעולה משנית ולא חשובה. ואם אסור סנובון עם צבע, האם מותר עם סבון שרק עושה קצת קצף וללא צבע? כלומר האם יש גם איסור ממחק?
תודה לכבוד הרב,
נתנאל.
1 בהלכות שבת פרק א הלכה ה ברמב"ם מוזכרת הלכה שבה אם אדם עושה "דברים שמותרים לעשות בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה - אם לא נתכוון לאותה מלאכה, הרי זה מותר ..." והרמב"ם מביא דוגמאות שנתמקד ב- 2 מהם: הראשונה, "גורר אדם מיטה וכסא ומגדל וכו ובלבד שלא נתכווין לחפור חריץ בקרקע בשעת גרירתן". בדיון בגמרא יש מחלוקת האם רק בקטנים או גם בגדולים ונפסקה הלכה בגמרא בין גדולים בין קטנים. דוגמא נוספת של הרמב"ם הינה "פרצה דחוקה - מותר להיכנס בה בשבת, אף על פי שמשיר צרורות.
שלום וברכה לכבוד הרב
הרמב"ם בהלכות שבת פרק כד הלכה יב כתב: אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ע"כ.
מה כוונתו? על איזה חפץ מדובר שאסרו חכמים מלגעת בו? הרי אם כוונתו לכלים שמלאכתם לאיסור שמא יבוא לעשות בהם מלאכה, הרי דבר על זה בהלכה הבאה (הלכה יג). וכאן מדבר על הטעם שיתעסק בהם כל השבת ונמצא שלא קיים למען ינוח. ואם כן אין הכוונה שאסור ליגע בהם, שהרי אם אדם ירצה לקחת כסא לשבת עליו, ודאי שמותר הדבר, אך אם יתעסק כל השבת בלהעביר כסאות מבית לבית נמצא שבטל הטעם למען ינוח.
1 למה הרמב"ם משנה מלשון חז"ל וקורא למלאה מלאכת מוחק, הרי כבר יש מלאכה כזאת
3
ועוד רציתי לשאול בקשר לדברי הרב קאפח בלכות שבת יא ו הע' יג שלפי דבריו
אין ממרח במשחקי פלסטלינה וחימר
ובכלל בשום משחה
אפילו מהרי"ץ בח"ג קנט לא חשב ע"ז
אלא אצל מהרי"ץ הקולא שרק היכא שיש לגזור משום שעוה אסור, אבל יש לדידו איסור ממרח בשעווה עצמה
האם תוכל להגיד לי אם יש דיעה כזו חוץ מהרב קאפח ברמב"ם, אפילו מהרי"ץ בח"ג קנט' לא חשב ע"ז
איזה פוסק בן זמנינו או קדמון ראשון או אחרון?
שלום עליכם כבוד הרב יש בביתי על שער הכניסה מנעול עם קוד של 3 ספרות, שכדי לפתוח את המנעול צריכים לסובב ולכוון את הצירוף שפותח את המנעול. המנעול מיכני כמובן ולא חשמלי. האם מותר להשתמש בו בשבת? שמנו אותו בשביל שלא יצאו הילדים הקטנים ללא השגחה, וזה נוח יותר מצשלא צריכים להוסיף עוד מפתח לצרור וכן מהירות הפתיחה.
תודה
אנחנו קהילה תימנית בישוב.
כחלק מהרצון שלנו לחבר את הילדים למסורת תימן, החלטנו להעניק לכל ילד מתנת בר מצווה, סט תאג'.
את המתנה חשבנו לתת לילד בבית הכנסת, בשבת בר מצווה שלו, לפני אמירת דבר התורה בערב שבת.
השאלה - האם יש בעיה בלתת את המתנה לילד בשבת ובבית הכנסת או שניתן להמשיך בנוהג זה?
תודה מראש..
כבוד הרב שלום וברכה,
כידוע ישנם כיום שני סוגי מיחמי מים נפוצים לשבת. האחד, בעל גוף חימום גלוי והשני בעל גוף חימום נסתר. מה יהיה דינם של מיחמים אלו לעניין כלי ראשון ושני אם ידוע לנו בשיטת רבנו לפי מארי כי סיר מים/תבשיל על הפלטה למעשה הוא דין של סיר על האש ולא ככלי ראשון. המיחם למעשה הוא הכלאה של סיר עם פלטה (במקרה של המיחם הנסתר) וקל וחומר בגוף החימום הגלוי. יורנו הרב וה' יסייעהו בדבר תורתו.
תודה גלעד.
מיחם למים שהמים שנשארו לא מגיעים לברז והיטו את המיחם כדי שהמים יצאו האם עברו איסור או שמא מותר לכתחילה
בתודה זיגי נעוס מיחם שנשפך לתוכו חלב האם אפשר להכין אח"כ תה או קפה