ישיבה בקדיש
שלום לרב! יום אחד" במהלך התפילה" לאחר תפילת העמידה" התיישבתי כשסיימתי את תפילתי. דומני שאז זה היה תפילת שחרית" ובאותו יום לא נאמר "תחנון". לכן" החזן אמר את הקדיש ישר אחרי התפילה. החזן התחיל את הקדיש רגע לפני שסיימתי את תפילתי. לאחר שסיימתי" בעוד החזן אומר את הקדיש" התיישבתי. לאחר התפילה" באה אליי חברי" ואמר לי שטעיתי" וכי אין לשבת כשהחזן אומר "קדיש– לפחות בחלק של ה"חצי קדיש– אלא שיש לשבת רק אחרי "תתקבל". עניתי לו שעברתי על כל הלכות תפילה לרמב"ם" ולא מצאתי התייחסות לכך. האם טעיתי או צדקתי כבוד הרב? אשמח את תאיר את עיניי מה ההלכה אומרת ואיך מתנהגים בסיטואציה שכזו.
לפי רבינו, אין מניעה לשבת בקדיש, גם כשהחזן כבר התחיל לאמרו. יש שנהגו לעמוד בקדיש, אם כבר החזן התחיל לאמרו, והם היו במצב, עומדים, עד שאומרים אמן יהא שמיה רבה. ואם אתה נמצא בביכנ"ס שזהו מנהגם, נהג כמותם, אבל טעות היא בידי האומר לך שטעית, כי מבחינה הלכתית צרופה - לא טעית.
תכנים לקריאה נוספת
רווק כשליח ציבור
שלום לרב
האם קיימת הגבלה לרווק להיות ש"ץ בתפילה,
בתודה מראש
יאיר
מדוע הדגיש מארי בסידוריו את הכוונה בפסוק ״פותח את ידיך״?
מה נשתנה פסוק "פותח את ידיך" משאר פסוקי "תהלה לדוד" שמארי בסידוריו שיבת ציון ושיח ירושלם כתב שיש לכוון בו מאד?
מה המקור לכך?
זמנים בתפילות
שלום לרבנים, אני מלמדת מבוגרים את התפילות, וב"ה רואה המון סייעתא דשמיא מעבודתי. מה שמפליא אותי מכל הוא שאני מגלה דברים בתפילות שאף פעם לא שמתי לבי אליהם, מתוך הכרותי את התפילות בע"פ. אחד הדברים שמפליאים אותי הוא שיש שינויים בזמן ו/או בגוף בתוך ברכה, לדוגמא, שים שלום - מדבר בגוף שני יחיד (עמך, ברכנו וכו'), ובסוף, פתאום "המברך את עמו (גוף שלישי יחיד) ישראל בשלום". תהיתי ולא יכולתי למצוא תשובה לשאלה זו. למה אכן חז"ל שינו זמנים וגופים באמצע תפילות?
תחנון בי"ד וט"ו באדר א
לכבוד הרב היקר ראיתי את תשובת הרב על כך שאין לומר בימים שנ"ל תחנון מפני שאין בהם ספד ותענית. וזאת הסיבה שנכתב שלא לומר תחנון בהם בסידור שיח ירושלם. ברם, עיינתי בהלכה ונראה שלא ניתן ללמוד ממנה כן, מפני שאמירת תחנון אין בה מן הצער שיש בספד ובתענית והיא בדרגה פחותה בהרבה, ובעיקר יש בה הכנעת הלב לפני בורא עולם. ולכן לענ"ד אין משם ראיה וכן צריך לומר תחנון גם בימים שנזכרו לעיל. האם לדעת הרב אני צודק? בברכה
נפילת פנים
הרב ערוסי שלום!
רציתי לדעת כיצד נוהגים לפי דעת הרמב"ם לעשות נפילת פנים? כוונתי כיצד מבצעים זאת?
בתודה. מרדכי.
באילו תנאים יכול מניין להתפלל ביום הכיפורים בחדר בבית פרטי?
האם מותר למניין תימני שאין לו מקום קבוע לתפילה לארגן מניין תימני ליום הכיפורים בבית פרטי? (הלכה למעשה לתימנים בשיקגו, ארה״ב). תודה.
שונות
שלום לכבוד הרב.
רציתי לדעת איזה מיזמורי תהילים אחרי התפילה בבוקר בדרכי לעבודה מומלץ לומר אותן?
תודה מראש
תפילת הביננו
הרב רצון ערוסי, שלום רב. ברצוני לדעת מה חוות דעתו של הרב בעניין הבא: הרמב"ם פוסק את דין התלמוד, שתפילת הבינו ניתן לומר רק בקיץ, כי בחורף א"א לומר בה הזכרת גשמים, מטעם שיבוא להתבלבל. והנה, רבנו מנוח, כותב, שזהו דווקא בזמנם שלא היה להם סידור מודפס, ועל כן היה חשש שיתבלבלו. ועפ"ז הוא כותב שהיום ניתן להתפלל הבנינו מתוך סידור, ויוסיף הזכרת גשמים במקום הראוי. מר"ן הב"י הביא סברת רבנו מנוח, וכתב עליה "שלא מצאתי לו חבר". ועתה, גלוי לנו, מה שלא היה גלוי למר"ן הב"י, שבמאירי כותב כך מפורש, והרי מצאנו חבר לדברי רבנו מנוח.
הצטרפות למניין
שלום לכת"ר, בית כנסת הפתוח למבואה או לחדר סמוך, ובבית הכנסת יש לפחות עשרה, האם מי שעומד מבחוץ או במבואה או בחדר הסמוך נקרא מתפלל במניין? הרי רבנו התייחס בפרק ח' תפילה רק לעניין צירוף עשרה אך האם כשיש כבר עשרה והוא רק מצטרף אליהם הדין כך?
תודה.
ובא לציון
למה נותנים לאבל תוך שנה לומר ובא לציון מה המיוחד בזה
סוף זמן תפילת שחרית
שלום לכבוד הרב
כה"ר ענה לי בעבר בתשובה אם עבר 4 שעות אינו יכול להתפלל שחרית
אלא נדבה ואם נאנס או שגג יתפלל תשלומין
איך זה מסתדר עם לשון רבנו בהל תפילה פ"ג ה"א "ואם עבר או טעה
"להתפלל אחר 4 שעות עד חצות היום יד"ח
תודה רבה