לכבוד הדרת קדושת מורי ורבי הרב רצון ערוסי השם ישמרהו ויחייהו ומכל נזק יצילהו, אכי"ר. בבואי להתפלל בבית כנסת בהנהגה ברורה של רב תימני ת"ח שקוד, חשוב מהדרום הקרוב, שככל הנראה מוקיר וסר למרות כג"ק הרב, עלה ילד בעלית שישי כנהוג להוציא את הרבים ידי חובתם ואחריו עלו שני ילדים גם יחד. ושאלתי לפשר הדבר ואמרו לי שמפני חינוך וטורח צבור להעלות כל שבת ילדים רבים הנהיגו כך. ולכאורה הדבר צריך עיון, שהרי רבנו כותב בהלכות תפלה פרק יב הלכה ז: ולא יקראו שנים בתורה אלא האחד לבדו. וגבי מגילה פסק רבנו בהלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה ז: הקורא את המגלה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת יצא, לפי שאין מדקדקין בקריאתה. קרא עומד או יושב יצא ואפילו בצבור. אבל לא יקרא בצבור יושב לכתחלה מפני כבוד צבור. קראוה שנים אפילו עשרה כאחת, יצאו הקוראין והשומעים מן הקוראים. וקורא אותה גדול עם הקטן ואפילו בציבור. "הנוסח מתוך רמב"ם מכון משה" ולכאורה טעם ההבדל בין קריאת התורה למגילה, שהרי באופן רגיל תרי קלי לא משתמעי, אלא הואיל וקריאת מגילה היא דבר חביב, הציבור נותן את הדעת להאזין וממילא אין בעית תרי קלי מפאת כבוד ציבור. ועתה, יורנו רבנו האם הדין כפי שנראה מהלכות מגילה קשור בכבוד ציבור, כלומר תרי קלי לא משתמעי, משום שאין כבוד הציבור שישמיעו לו דבר שאינו ברור כתרי קלי, אלא אם הדבר חביב כקריאת מגילה ואז אין בעיה ציבורית כי יהבי דעתייהו. מה שאין כן בקריאת התורה שישי של ילדים שאז אין לעשות כן לכתחילה. או שמא הדבר תלוי בטעם אחר ואז אם אין ענין להוצאת הציבור ידי חובה יהיה מותר לכתחילה ולהעלות ילדים כדי לקצר את זמן העליה. ועוד האם מותר לרב גדול ככל שיהיה, להתיר הלכה מפורשת מבלי לחשוש לאתי למיסרך, כי הרואים והילדים עצמם לא יבחינו בין מברך שמוציא ידי חובה לבין מברך שאינו מוציא ידי חובה ועלולים לסבור שניתן לעשות כך גם במברכים אחרים או בלי להעלות מברך שישי תחילה כדי להוציא את הציבור ידי חובה. ולמרות שאין אנו יכולים לגזור גזרות מדעתינו, עדין גם להתיר איסור קל ככל שיהיה כשעלולים להסתרך ממנו טעויות לכאורה אין להתיר. וכל זה במחילת הרב של המקום כי הוא לא היה בבית הכנסת השבת אחרת הייתי שואל אותו. בברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה.