בתימן לא נהגו במסיבות בר מצווה כלל ועיקר, אך בשאר העדות, ובעיקר באשכנז, נהגו, והוא מנהג טוב, אם המסיבה נעשית בקדושה ועם תכנים תורניים ואמוניים. ולכן גם לנוהגים לא הקפידו בתאריך, בד"כ לא הקדימו, כדי שלא יטעו וימנו את הילד לש"ץ, כשעדיין לא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד, אבל לאחר את המסיבה, איחרו, כשהיה להם צורך בדבר. ולכן אין שום בעיה שתקיים את המסיבה בליל שני, כלומר יום ראשון בערב, ובעיקר העיקרים שתדאג שהמסיבה תתנהל על טהרת הקודש.