השפה הארמית היא עתיקת יומין והיא אחת מן השפות השמות, וכבר לבן הארמי דיבר ארמית, וקרא לגלעד "הגר סהדותא". עמנו השתמש בשפה זו אחרי חורבן בית ראשון, כשגלו לבבל, ואולי כבר לפני כן כשעשרת השבטים הוגלו ע"י סנחריב. בין כך ובין כך השפה הארמית התקדשה בישראל, קדיש בארמית, תרגום אונקלוס בארמית, והמיוחס לתרגום יב"ע, תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי והזוהר. וכשתתחדש הסנהדרין יוחלט מה יהא עם הקדיש וכיו"ב. אמת שיש בעיה שכיום רבים לא יודעים לקרוא ארמית, ולא מ בינים, אבל שתי תשובות בדבר:
א. טוב שיתקשו כדי שילמדו כי אין הארמית שונה מאנגלית, ואין דבר העומד בפני הרצון.
ב. אין זה בבחינת ברכה לבטלה, כי כל קריאה קדושה, כמו מגילת אסתר, וכן ברכות וכיו"ב, כשהם נאמרים בלשון הקודש, אדם יוצא ידי חובה, גם כשרק הוא מבין את כלל העניין.