תורה ועבודה
שלום הרב, יש לי בלבול בהשקפה בנוגע לתורה ועבודה, מצד אחד חז"ל אומרים:"תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" וכן בעוד מקומות, רואים גם שהתנאים עצמם עבדו במלאכות שונות כמו ר' יוחנן הסנדלר וכדו' וגם אבותינו בתימן כפי שראיתי בתשובות הרב שילבו תורה ועבודה, כאשר התורה עיקר והמלאכה טפל, וכל זה לכתחילה, אך יש שאומרים שהיום בתקופתינו שיש הרבה פריצות וקלקולים עדיף שהבעל ישב וילמד ורק אם ממש אין ברירה שיצא לעבוד מעט, שאלתי מהי הדרך הנכונה לנהוג בה?
שיטת רבינו ידועה ומפורסמת שלכתחילה יש צורך בתורה ועבודה. וכן שיטת מארי כשיטת רבינו. אולם מארי הורה לנו הלכה למעשה, שבדור שלנו, כדי להכשיר רועים רוחניים, מותר בשעת דוחק זו, ללמוד בשיטה של תורתו אומנותו, משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. ושהלומד יצרוב בתודעתו, שהוא לומד תורה רק בגלל עת לעשות לה' הפרו תורתך.
תכנים לקריאה נוספת
מעליות בקומת קרקע
השוכר ששכר את דירתי סירב להשתתף בשכ"ד של המעלית. יש לציין שאני גר בקומת קרקע, ולטענתו אין לו כלל הנאה במעלית
סיפור מעניין
הנני סטודנט למשפטים העובד בהוראה בשעות הפנאי. אתמול נחשפתי לסיפור מדהים של תלמידה בכתה יא בבית הספר בו אני ממלא מקום. התלמידה עולה חדשה מאירן, עלתה ביחד עם משפחתה המונה 5 נפשות (אב נהרג בתאונה מחרידה באירן) לפני מעט יותר משנה. בקצרה אספר, היא ומשפחתה הגיעו לישראל על מנת לבקר משפחה ולא על מנת לעלות לארץ ממש. כל רכושם נשאר באירן. כאשר הגיעו לארץ, פורסם בטעות בארץ שהמשפחה עלתה לישראל, בכך נגרם להם נזק רב. המשפחה התכוונה רק לבקר ומיד לחזור לביתם באירן, אך ברגע שהידיעה הזאת פורסמה, הם כבר לא יכלו לחזור לארץ לידתם מאחר ויש סכנה ממשית לחייהם. כמו כן כל רכושם בחו"ל הוחרם.
ייחס נכון לסוגי אנשים
לאחרונה נתקלתי בטענה שלדעת רמב"ם חלק ניכר מעם ישראל לא ראוי לייחס והשקעת זמן מפני רמתם שכלי - מידתי. לטענה זו קיומם מאין תפאורה, רקע עבור יחידי סגולה. אני ניגש דרך קיצוניות: “אל תען כסיל כאולתי, פן תשוה לו גם אתה.”- אין כתוב "אל תען כלל”, אלא "כאולתו", זאת אומרת, יש ייחס שהוא ראוי לו, להבנתי המשמעות הוא: “כסיל שואל לא לעניין ואתה תענה לעניין.” או אף יותר קיצוני: “דע מה תשיב לאפיקורוס."- אפילו לזה יש סוג לתשובה הוא ראוי לה. מכאן, וואדי, עניין הוא של מינון וצורה ולא של העדר ייחס והשקע.
להאמין
שלום וברכה לכבוד הרב.
איך צריך להאמין באדם או בחבר ומצד שני כתוב כבדהו וחשדהו? אני מבקש שהשאלה והתשובה לא יתפרסמו באתר.
תודה
ל״ג בעומר: מה מחבר בין כבוד הזולת, תורה ומלחמת הקיום?
שמירת נגיעה - המשך וחשש לדברים גנובים
שלום לכבוד הרב בהמשך לשאלה הקודמת שלי על שמירת נגיעה אם נישקתי מישהי בלחי זה אותו עונש כמו של קיום יחסי אישות? ואם כן איך אפשר לתקן זאת ואם יש מקום שסיפרו לי עליו שיש בו דברים גנובים אבל לא הוכיחו לי זאת האם אני יכול לקנות משם או שעדיף להחמיר על עצמי ולא לקחת את הסיכון?!
תודה
עגיל
לרב שלום אחותי הגדולה (21) החליטה לשים עגיל באף דבר שעורר אצלי כעס כבד אשמח אם הרב יכתוב לי מה עלי לעשות ואיך להתנהג
תודה
הצלת אדם שאינו נמצא לפנינו
כתב רמב"ם (הלכות רוצח ושמירת נפש א:יד): * הרואה את חברו טובע בים, או ליסטים באים עליו, או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו, או שישכור אחרים להצילו, ולא הציל, * או ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, * או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו -- העושה אותם עובר על "לא תעמוד על דם רעך–. רמב"ם לא כתב "השומע שחברו טובע בים...". האם אפשר לדייק מכאן, שהחובה להציל אדם שטובע בים חלה רק על אנשים שנמצאים במקום ורואים אותו?
מסייע עוברי עבירה - אם אפשר תשובות בהקדם
שלום כבוד הרב
1) האם אסור לי להגיד מלפני השבת לחבר חילוני שיבוא אלי בשבת ברגל כאשר הוא ישים שעון בבוקר כדי לקום וגם כל פעם שהוא יורד במדרגות הוא הרי מדליק אור?
2) האם מותר לפועל שאין לו מה לאכול לעבוד באולפן שמקליט אשה זמרת ששרה מולו? האם אפשר להקל שאולי הוא טרוד במלאכתו וגם הוא פועל שאין לו מה לאכול?
3) אדם שהוא מתקן מוצרי חשמל ולפעמים מביאים אליו טלויזיה שיתקן אותה, האם מותר לו לתקן אותה? באיזה מצב אפשר להתיר לו? והאם אפשר שאדם יעבוד בזה לכתחילה? אין בעיה של מראית העין שיראו אדם דתי עובד בזה?