שלום הרב, יש לי בלבול בהשקפה בנוגע לתורה ועבודה, מצד אחד חז"ל אומרים:"תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" וכן בעוד מקומות, רואים גם שהתנאים עצמם עבדו במלאכות שונות כמו ר' יוחנן הסנדלר וכדו' וגם אבותינו בתימן כפי שראיתי בתשובות הרב שילבו תורה ועבודה, כאשר התורה עיקר והמלאכה טפל, וכל זה לכתחילה, אך יש שאומרים שהיום בתקופתינו שיש הרבה פריצות וקלקולים עדיף שהבעל ישב וילמד ורק אם ממש אין ברירה שיצא לעבוד מעט, שאלתי מהי הדרך הנכונה לנהוג בה?