דילוג לתוכן העיקרי

דיני נדה ע"פ משנת הרמב"ם

שאלה

שלום רב, הנני רוצה לשאול לפי הסברת הרב קאפח לאסו"ב פ"ו ה"ו שרק עבור ולידה יכולים לעקור הוסת לענין חשבון ימי נדה וזיבה (שכן משמע באמת מהרמב"ם שמשתמש שם בפ"ו במילה "וסת" בתור "ז ימי נדה", כמו כמה פעמים בפיה"מ), איך מסבירים את ההלכה פ"ח ה"י שאם האשה קבעה וסת בימי זיבתה חוששת בוסת זו ותשב לנדתה מספק שמשמע משם שעקירת וסת משנה את החשבון של ימי נדה וזיבה " (כמו שהביא הלכה זו לראיה ע"ז בחי' רח"ה פ"ד הי"ב)?
תודה
ב. אפלבוים

תשובה

אין ספק שיש סתירה בדברי רבינו, ולא רק לשיטת מורנו הרב יוסף קאפח בשיטת רבינו, שהרי רבים התקשו בבירור שית רבינו. ומורנו הרב יוסף קאפח כבר התייחס לקושייתך במהדורת מכון מש"ה, שם, אות י, עמ' קכז - קכח. ויש גם בהלכות אחרות, כמו מאכ"א, שרידיו ממהדורה קמא, כלומר אין זה דבר זר ליישב כך את שיטת רבינו. סליחה על עיכוב התשובה מפאת הטרדות.