דילוג לתוכן העיקרי

א' מקור דברי רבנו, ב' טעם מחשבת חז"ל, ג' קרית שמע עם תפלין רצוי או דין

שאלה

לק"י כ"ט כסלו תשע"ב כבוד ר' רצון ערוסי נ"י כנהר שלום א' מאיפה למד רבנו (הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ד הל' כו) ש"אף על פי שמצותן ללבשן כל היום, בשעת תפלה יותר מן הכל."? רק ראיתי מקור (ברכות יד
ב) לזה שכתב רבנו "אמרו חכמים כל הקורא קרית שמע בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו". ב' אם אדם קרא קרית שמע והסמיך גאלה לתפלה בבקר (לדוגמא אחר נשף וקודם זמן תפלין) ולאחר מכן הניח תפליו וקיים "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" ובכן לא עבר בשמונה עשה כדברי רבנו "וכל שאינו מניח תפלין עובר בשמונה עשה", מה הטעם שנחשב בעיני חז"ל כאלו מעיד עדות שקר על עצמו? ג' האם לפי רבנו ומורנו הרב יוסף קאפח יש חיוב לקרא קרית שמע עם תפלין? שמעיה אפל

תשובה

א. המקור שציינת.
ב. אם היה דחוק, והתפלל בזמן שציינת בשאלתך, וחזר והניח תפילין בזמן וקרא ק"ש, לא עבר חלילה על שמונה עשרה, ולא על כאילו מעיד עדות שקר.
ג. אין להשתמש בלשון "חיוב", כפי שכתבת, אלא כלשונו של רבינו: "אף על פי שמצותן ללבשן כל היום, בשעת תפילה יותר מן הכל. אמרו חכמים כל הקורא קרית שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו...". ודברי חכם חן.