נוכחות עשרה בתפילה או דווקא היותן פעילים בה?
לרב שלום!
א. לא מצאתי דבר ברור לשיטתנו, האם יכול הש"ץ להתחיל החזרה קודם שסיים העשירי תפילתו (כדעת מהר"ם בתשו' הובא בהגמ"י אות ח וכ"פ בילקו"י) גם אם אין עשרה שיענו אמן. (ודלא כמרן קכד, ד).
ב. האם אפילו ישן? (כמסקנת הילקו"י שם ח"ב עמ' עו להקל ע"פ מרן, ודלא כמ"ב והט"ז ועוד)?
ג. אי נימא דישן - לא, שהרי ס"ס אינו שומע ולא נימא כל הראוי לבילה, האם חרש אלם אבל הוא כפקח מותר לצרפו למניין של עשרה בצמצום ובמילתא דרבנן יש להקל? (ראיתי ביחווה דעת ח"ב סי' ו שכתב להקל לברכו ולקדושה, אך חשש לכתחילה במסקנתו שלא יתחילו חזרת הש"ץ ובמנחת אברהם לרב חמאמי עמ' נח על זה שגם אינו שומע כלל, שבשעת הדחק יש לצרפו כדי שלא יבטלו קדושה) בהוקרה נהוראי יהב, ירושלים
א. לכתחילה - לא. כי יש צורך שתשעה יענו אמן מלבדו.
ב. מנמנם - כן. ישן - לא.
ג. חרש אילם מלידה - לא מצטרף, גם אם מתקשר ע"י שרואה שפת הפה, וע"י שלימדו אותו שפת חרשים. למעשה, דומני שרק סנהדרין מוסמכים להחליט אם חרש אילם בן ימינו, שהוא פיקח לכל דבר, רק עם קשיי תקשורת, יהא דינו כפיקח ויהא חייב במצוות, ויצטרף למניין.