1. רק לענות כשצריך לענות. 2-3. כן. לפי מארי הש"ץ צריך לומר אתה חונן בניחותא כדי שהמתפללים יספיקו לומר ברכת אתה קדוש וישתלבו עמו בברכת "אתה חונן". הואיל וקשה להסביר זאת לכל מתפלל, לכן הוריתי בלית ברירה, שבשעה שהש"ץ חותם את הקדושה, כל יחיד אומר "אתה קדושה" עם חתימה, ומשתלב עם הש"ץ בברכת "אתה חונן". וכל יחיד, לפי הוראתי, מפסיד עניית אמן, אחרי קדושת הש"ץ אבל זה הרע במיעוטו. אשר למתפללים, שאינם אומרים מילה במילה עם הש"ץ, הם טועים ונכשלים, כשם שהללו שמתפללים לחש וחזרה, ואינם מקשיבים לש"ץ ולא עונים אמן, טועים, ואלה שמדברים בחזרה, נכשלים.
4. לפי מהרי"ץ - יש למתפלל למהר ולומר כל ברכה שלוש מילים לפני הש"ץ, כדי שהמתפלל יוכל לענות אמן אחרי הש"ץ, ולא אחרי עצמו. ולפי מארי על המתפלל לומר מילה מילה עם הש"ץ, ולא לענות אמן כלל. כי רק בדרך כזו תפילתו היא תפילה בציבור.
5. לא יוצאים ידי חובה וצריכים להודיע זאת. לענ"ד כדאי לקבוע זאת בשלטים.