הדלקת נרות שבת וזכות מצווה
לכבוד הרב,
יש לי שתי שאלות
1. אשה מעוכבת גט שגרה אצל הוריה מה הדין בהדלקת נרות שבת? (צריכה לברך בנפרד מאמה? אפשר להדליק באותו מקום/יחד?)
2. מי שאומר תהילים ומבקש שבזכות זה תהיה לדוג' רפואה שלמה לפלוני, האם יש לו זכות באמירת התהילים? האם זה משנה אם אומר :"שבזכות זה.." או "שהזכות תעבור ל.."? (שמעתי סיפור אודות צדיק (החפץ חיים כמדומני) שבקשו ממנו להקדיש לימוד כמה דפי גמרא לרפואת מישהו והתלבט והקדיש ממש מעט מהסיבה של העברת הזכות למישהו אחר..). "דבר נוסף עלה בדעתי רעיון שמי שמתפלל עבור חברו, למשל שירפא, ואותו אדם נרפא, יש למתפלל זכות מסוימת בכך שהאדם עליו התפלל יכול להמשיך לקיים מצוות (משהו מעין השקעה במניות), האם זה נכון?
1. אם יש לה חדר שינה נפרד, תדליק בלי ברכה, בחדר השינה.
2. אני בדעה שאם מתפללים למען רפואתו של מישהו, שצריך לומר לו, בגלל שני דברים:
א. שהוא יתפלל עבור רפואת עצמו.
ב. שידע שמתפללים עבורו, כדי שיצרוב בתודעתו את ההכנעה ובקשת הרחמים מה', כי לפום צערא ודאגה וחרטה והכנעה - כך גדולה האפשרות שהתפילות תתקבלנה. ולכן אם קיימת אפשרות לחבר אותו בקשר טלפוני, בעת שהרבים מתפללים עבורו, במידה ויש לו יכולת גופנית ונפשית לכך, וישמע וישתתף באותה תפילה, הדבר הזה הכי עדיף. כמובן, אם החולה במצב שאינו יכול להיות שותף לתפילות, גם כן חשוב שיתפללו לרפואתו. כי יש דין הפרט, ויש דין הכלל, ויש ודין הפרט משולב בדין הכלל.