תלמוד תורה

שאלה: 

לכבוד הרב כותב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ז. היה מנהג המדינה ליקח מלמד התינוקות שכר נותן לו שכרו. וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר מותר ללמד בשכר. מה ההבדל בין שתי המלמדים הרי שניהם במקום שנהגו בשכר?- למה הרמב"ם ראה לחלק?
תודה וכל טוב

תשובה: 

אסור ליטול שכר עבור לימוד תורה שבעל פה ואין הדבר תלוי במנהג. לא כן תורה שבכתב, דין נטילת שכר עבור לימוד תורה שבכתב תלוי במנהג. ולכן כתב רבינו, "היה מנהג המדינה (=מדינה מסוימת, לא כל המדינות) ליקח מלמד התינוקות שכר (=עבור לימוד תורה שבכתב), נותן (=האבל לו) (=למלמד) שכרו (=ואין בכך איסור). וחייב (=האב) ללמדו (=את בנו) בשכר (=אם אין מלמד בחינם) עד שיקרא (=עד שבנו יוכל לקרות) תורה שבכתב כולה (=ואסור לאב להסתפק בפחות מכך בגלל שהוא צריך לשלם עבור לימוד בנו). מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר, מותר (=המלמד) ללמד בשכר". כך יוצא שהרישא התייחסה לחובת האב. והסיפא להיתר למלמד ליטול שכר.

תאריך: 
09/02/12 ט"ז שבט התשע"ב
x

Audio Playlist