דילוג לתוכן העיקרי

1. קורבנות 2. משיח 3. אליהו הנביא

שאלה

למעכ"ת הר' רצון ערוסי שלום רב!
1. האם יש סימוכין מצד הרמב"ם כי היתר עבודות הקורבנות בביהמ"ק ותכסיסי מלוכה אלו, היא נוכח מציאות העולם דאז, שכן הייתה רווחת בעולם הקרבת קורבנות מצד הגויים בפולחניהם השונים. והיום שרווחת בעולם דעה, וגם הגוי הפשוט מבין שאין בהקטרה וזבח מאומה מצד דרישת האל, אם כך הרי מצינו בהלכות מלכים ומלחמות פרק יא' הלכה א' שכל המשפטים חוזרים כימי קדם. מה יהיה טיבו של ביהמ"ק השלישי?
2. האם האמונה במשיח היא בבחינת בן - אדם תורני העומד בקריטריוני התורה העתיד ליגאלנו? או שמא רעיון האמונה ועיקרה ביהדות היא המשיח שיבוא?
3. כיצד ניתן ליישב את דברי ההמון על דברי האגדה והפולקלור סביב דמותו העלומה של אליהו הנביא שעלה בסערה השמיימה? הרי משה היה הנביא הגדול שידעה אומתינו ואף הוא נקבר, אך מלבד לוגיקה פורמלית זו אין באמתחתי דבר להשיב את פי הבריות.

תשובה

1. העובדה שרבינו קבע שמלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש, וליישם דיני תורה הלכה למעשה, לרבות דיני קרבנות, והעובדה שרבינו כתב בפרוטרוט דיני קרבנות וטהרות, אנו למדים, שבוודאי שיקריבו קרבנות, במיוחד קרבנות חובה, שהרי התורה לא תשתנה. ואם בכל זאת רבינו הטעים את דיני הקרבנות במו"נ, בדברים שהזמן גרמן, וטעם זה אמתי, אין פירושו של דבר שהוא הטעם הבלעדי, אלא שרבינו הטעים טעם מקורי משלו, שהוא בבחינת חידוש.
2. כל אדם שיתגלה בפנינו, לפי הקריטריונים שרבינו כתב, בין אם הוא מתוכנו, בין שיבוא ממקום אחר, או שהיה בלתי מוכר, והתחיל להופיע ברבים, ולפעול כפי שתיאר רבינו.
3. ראשית, דברי אגדה צריך לדעת כיצד לבארם. ולא כולם יודעים לבאר אגדות. שנית, יש מחכמי ישראל שאינם רואים סתירה בין משה רבינו שמת, ונקבר ע"י ה', ונשמתו בין מלאכי השרת, לבין מה שהם מבינים שאליהו נמצא במשמורת אלוקית, לצרכים מסוימים.