ספר תורה שכתבה אותו אישה - פסול. רבינו, תפילין ומזוזה, וספר תורה, א, יג. אשר לכתיבת מגילת אסתר, רבינו, מגילה וחנוכה, ב, ט, כתב ש"אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה... וצריכה שרטוט כתורה עצמה". ולפי זה, ניתן לומר לכאורה, שהפסולים לכתוב ס"ת, פסולים לכתוב את המגילה. ואע"פ שאישה חייבת בקריאת מגילה, אבל לעניין כתיבה, כתבה התורה "וקשרתם וכתבתם" ודרשו חז"ל, גטין, מה, ב, כל שישנו בקשירה (=תפילין) ישנו בכתיבה. וכל שאינו בקשירה (=כמו האישה) אינו בכתיבה. אולם כל המעיין בדיני כתיבת מגילה יראה שהמגילה לא הושוותה לכל דבר לס"ת. יש דינים שדינה כס"ת ויש דינים שדינה כאיגרת. לדוגמה, אין עורה צריך עיבוד לשמה, רבינו, שם. ועל זה כתב המ"מ, שם, "ואינה כספר תורה, אלא לדברים שהשותה לו". וא"כ לפי זה, נוכל לומר, שאישה שכתבה מגילה, המגילה כשרה, עיין שו"ת יביע אומר, ח"ח, או"ח, נה, אותיות א - ג, ו. ונראה לכאורה אפילו לכתחילה.