ברכת נהנין
מהי ההגדרה של ברכת נהנין? האם זה משהו אינדבדואלי כי ממה שאדם אחד נהנה השנה לא נהנה? לדוגמא אני נהנת מראיית קשת האם זה נכלל בהגדרה של ברכות נהנין? מי קבע את ההגדרה של כל סוג ברכה לדוגמא שברכת הריח האכילה והטעם זה נהנין מי קבע זאת?
שלום,
יש לי חדר עבודה בקומה למעלה שהכניסה אליו נפרדת. אם אני מברך מזונות או המוציא למטה
ומתכוון להמשיך לאכול למעלה בחדר עבודה וגם לוקח איתי מעט פת- האם יש בכך בעיה?
לא. כי גם אדם מברך מזונות או על פירות, ולוקח עמו צידה לדרך ומתכוון להמשיך לאכול בדרכו, כגון שהוא ברכם, אינו צריך לחזור ולברך, כי מלכתחילה הוא בירך על מנת להמשיך באכילתו בהליכתו.
מהי ההגדרה של ברכת נהנין? האם זה משהו אינדבדואלי כי ממה שאדם אחד נהנה השנה לא נהנה? לדוגמא אני נהנת מראיית קשת האם זה נכלל בהגדרה של ברכות נהנין? מי קבע את ההגדרה של כל סוג ברכה לדוגמא שברכת הריח האכילה והטעם זה נהנין מי קבע זאת?
שלום הרב.
כיום ישנו מנהג רווח להקפיא פירות, לטחון אותם היטב ולהכין מהם משקה.
לדעת מארי גם משקה העשוי מפירות טחונים היטב ברכתו כברכת הפרי בניגוד לדעת האור לציון.
שאלתי היא: כיום פירות אלו עוברים תהליך של הקפאה לפני הטחינה, הם אינם נאכלים קפואים וברגע שהם מפשירים הם גם לא ראויים לאכילה.
האם הקפאת הפירות מורידה אותם לברכת שהכל?
אם כן גם לדעת מארי תהיה ברכת שהכל על משקאות אלו.
שלום לכבוד הרב,
הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד, מהם המנהגים השונים (אשכנזים, ספרדים ותימנים) בנושא של ברכת המזון במקום שבו לא אכלו לחם, אמנם "קבעו סעודה". מהי ההגדרה, לפי כל אחד מן המנהגים לקביעות סעודה, ומתי מברכים ברכת המזון גם בלי לאכול לחם?
תודה רבה ושנה טובה.
לק"י יורינו רבינו: ברכה על פריכיות חיטה העשויות מקמח חיטה ומשמן? (מייצרים זאת עי"כ ששופכים חיטה לכעין תנור והגרגירים נופלים לכעין צלחת ומתבקעים שם ונדבקים ונעשים כפרוסה בצורת עיגול). בברכה.
באילו נסיבות תשתנה ברכת התמד מ"בורא פרי הגפן" ל"שהכל"?
איזהו תמד הנחשב כטבל ומה הסיבה להבדל בדין הפרשת תרומה להפרשת מעשרות מהתמד?
האם ניתן להפריש מעשר מן שמרי היין על התמד או על השיכר (עראק) שהופק מהן?
ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט' כותב:
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך".
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:
האם חייל בכוננות, או רופא תורן, שנדרש לישון בלילה בבגדיו, יברך בבוקר ברכת מלביש ערומים או שלא יכול לברכה על פי דעת הרמב״ם מפני שלא מתלבש בבגדיו בבוקר?
שלום וברכה לכבוד מארי אשאל כת"ח, ראיתי שכבוד מארי אומר בש"ות באינטרנט שהבקי שלא הוציא בשפתיו את ברכות ק"ש, הש"ץ מוציאו יד"ח. אך לכאורה מפורש אחרת בתשובה שענה רבנו (תשובה ריט) שם נשאל רבנו בדיוק על העניין הזה. וענה: "וכלל הוא בכל הענינים, שש"ץ אינו מוציא אלא מי שאינו בקי". האם יש תירוץ? אשמח לדעת את פסיקתך וכמובן את הטעמים לכך, (וכן את הטעמים בכלל לכך שאתה פוסק שש"ץ כן מוציא יד"ח. ברוך תהיה
האם נשא של הנגיף קורונה שלא חש בשום תסמין של המחלה. כאשר החלים ואינו נשא יותר של הנגיף, האם צריך לברך הגומל?
שלום,
נישאתי לא מזמן וגיסי אמר לי שמעתה עלי לומר את ברכת האורח בבית אבי, מכיון שאני בעל בית משלי ואיני סמוך על שולחן אבי. מה אומרת ההלכה בענין, והאם יש חילוק בין בית אבי לבין בית חמי (אני ספרדי אם יש לכך משמעות בעניין)?
בתודה מראש.