דילוג לתוכן העיקרי

ברכה שאחרי המגילה

שאלה

שלום לרב
רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ז "אבל בראשי חודשים, קריאת ההלל מנהג, ואינה מצוה ומנהג זה, בציבור. לפיכך קוראין בדילוג ואין מברכין עליו, שאין מברכין על המנהג". לעומת זאת בהלכות מגילה פ"א ה"ג "ומקום שנהגו לברך אחריה, מברך: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, האל הרב את ריבנו והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה', האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".
1) משמע שהברכה אחרי המגילה הוא מנהג ולא דין אם כן לפי מה שכתב הרמב"ם בהלכות חנוכה "אין מברכין על המנהג" הרי שצריך לבטל את הברכה אחרי המגילה?
2) איך מנקדים את מילת "הרב" את ריבנו? שראיתי ניקודים שונים בסידורים שונים.
תודה רבה.

תשובה

1. קריאת ההלל בר"ח היא מנהג. ועל מנהג לא מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציוונו. אבל הברכה שאחרי קריאת המגילה, היא ברכת הודאה לה' שהוא נפרע מצרינו, ונהגו לאמרה אחרי שנושעו מצרות שונות, ולא בירכו על אמירתה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו, אלא כאמור, היא ברכת הודאה, שאמירתה תלויה במנהג, כי לא בכל תשועה בירכו ברכת הודאה זו.
2. הַרָּב את ריבנו. ה'א פתוחה, ר' דגושה וקמוצה.