עליך לדעת שמנהג עיטוף בטלית בלילות שבת עתיק הוא מימי המשנה והתלמוד, והוא היה נחלת כל בית ישראל. ברבות הדורות מנהג זה נדחק, ונשארו כל בית ישראל במנהג זה רק בליל יום הכיפורים. אולם אבותינו בתימן, ללא הבדל שאמי ובלדי, המשיכו לנהוג במנהג קודש זה. לצערנו, בעלותנו לארץ הקודש, יש מאתנו שמסירים עדיים של מנהגי קודש בגלל השפעה מבני העדות השונות, כפי שגם לצערנו, הולך ונדחק לקרן זווית מנהג תרגום הקריאה בתורה, וכן שהעולה לתורה הוא המברך. ואין ספק שכל מי שבולם תהליך שלילי זה, הוא מגיבורי כח שעושי דבר ה', בין בשמירת מנהג התרגום וכל שכן הקריאה בתורה כהלכה. וכן העיטוף בטלית גם בליל שבתות ומועדים, ואע"פ שהוא בודד, אינו נחשב ליהיר, כי הוא אינו מחדש דבר, אלא מחזיר עטרה ליושנה, והוא לא משנה, אלא הללו שלא מתעטפים הם ששינו, וכל המשנה ידו על התחתונה. כמובן שהמתעטף לא ינהג ביהירות, ולא יגנה את הבלתי מתעטפים, כי רב באהבה נחזיר עטרה לישנה.