א. אנו כבשר ודם לא נוכל לדעת אם ייסורין אלו ייסורי עונש, אלא ייסורים, שצריכים לעורר את המתייסר לבדוק את הליכותיו ומידותיו, אם שגה, כדי שיתקן.
ב. נזקי עין הרע, לפי רבינו, הם נזקים שבני אדם מזיקים זה את זה, בגלל צרות העין, קנאה וחמדנות וכיו"ב. לא די שאדם יבטח בה', כדי שיינצל מכל נזק, עליו ללמוד תורה, ולנהוג כדת וכהלכה, ולהיות בעל מידות טובות, ושקול, ולא מתראה, ולא מתרברב וכיו"ב, ואוהב את ה', אדם כזה, קרוב לוודאי שלא יינזק בנזקי עין הרע הנ"ל.
ג. אין שום גזירה שאין האדם יכול לדחותה או לבטלה. תשובה, תפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזירה. ולעולם אסור לאדם להתייאש מן הרחמים, ואם שערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו.
ד. אם האב המקלל הוא ח"ו שוטה, אין קללתו כלום. ואם האב המקלל הוא ירא ה' ונבון, וכעס על הבן כעס מוצדק, הרי אפשר שמן השמים יענישו את הבן, אבל גם דבר זה ניתן לדחות, לבטל, כאמור, בתשובה ג'. ובתנאי שיפייס את האב, ויבקש ממנו מחילה, ואם האב כבר מת, יעלה על קברו עם עשרה מישראל, ויאמר חטאתי לאבי שבשמים, ולאבי ע"ה. וה' יסלח לו.
ה. אין צורך בכך. די שכל יום תשכים קום לשיעורי תורה, ותשטח תחינותיך לבורא עולם בדמעות שליש, וכאמור בתשובה ג'.
ו. שום משמעות. יש להודות לה' וכמובן אם צריכים לחלל את יוה"כ לצורך היולדת והוולד, כדי שלא יסתכנו, עושים זאת, ומעלה עליהם כאילו שמרו את יוה"כ.