כבוד הרב אני פונה אילך בנושא מישברך בשבת. אצלנו בבית הכנסת בתקופה האחרונה מרבים לתת מישברך בין המעמדות. בנוסף לכך כשיש שני ספרי תורה כשהספר השני על התיבה לפני שקוראים בו נותן החזן מישברך. דבר זה לא נראה לי הגיוני ולא לכבוד ה ספר. יוצא לפעמים שהמשברכים יותר ארוכים מקריאת התורה כשהפרשה קצרה. אודה לך באם תבהיר לי דעתך. דעת הפוסקים. ומה מנהג עדת תימן הקדושה
בתודה מראש לכבוד הרב גאות עדתינו
מצד הדין אין ראוי לומר מי שבירך ביום שבת, כי יש בו בקשת צרכים, ואם ביטלו חז"ל ברכות האמצעיות של שמונה עשרה, בשבתות ובמועדי ישראל, בין היתר בגלל בקשת צרכם, כל שכן שאין לומר לכתחילה, מי שבירך שאין בכלל חובה לאמרו. אולם פשט המנהג לאמרו, וקשה לבטל מנהג זה, כי זה יצור מחלוקת. לכן טוב לנהוג כמו בתימן, שנהגו לומר מי שבירך אחד לכולם, אחרי קריאת התורה. וגם תיקון זה בימינו צריכים לשאוף להגיע אליו בשום שכל ומבלי לגרום למחלוקת.
