מצד הדין אין ראוי לומר מי שבירך ביום שבת, כי יש בו בקשת צרכים, ואם ביטלו חז"ל ברכות האמצעיות של שמונה עשרה, בשבתות ובמועדי ישראל, בין היתר בגלל בקשת צרכם, כל שכן שאין לומר לכתחילה, מי שבירך שאין בכלל חובה לאמרו. אולם פשט המנהג לאמרו, וקשה לבטל מנהג זה, כי זה יצור מחלוקת. לכן טוב לנהוג כמו בתימן, שנהגו לומר מי שבירך אחד לכולם, אחרי קריאת התורה. וגם תיקון זה בימינו צריכים לשאוף להגיע אליו בשום שכל ומבלי לגרום למחלוקת.