דילוג לתוכן העיקרי

לא תתורו, סעודה בתפילין, ברכת כהנים

שאלה

שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה

תשובה

1. כתב רבינו, איסורי ביאה, כא, ב, "ואסור לאדם... או להביט ביפיה, אסור. ומכין המתכוין לדבר זה מכת מרדות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות כמו שנסתכל במקום התורף... הרי שכתב רבינו מכת מרדות, אע"פ שכתוב ולא תתורו אחרי עיניכם, כי גם דרשו שזו מינות, כפי שביאר רבינו, ע"ז, ב, ג.
2. לפי רבינו, אסור לאכול אכילת קבע והוא עם תפילין, ואכילת קבע לפי רבינו, היא אכילה שמבריכם אחריה ברכת המזון, שהרי רבינו כתב שהוא חולץ התפילין, עד שרוחץ ידיו, מים אחרונים, ואח"כ מברך ברכת המזון, עיין ביה"ל, שו"ע, או"ח, מ, ח, ד"ה הנכנס לסעודת קבע. וא"כ כל סעודה שאין בה ברכת המזון, אין איסור לאכלה משהו עם תפילין.
3. עיין רבינו, תפילה וברכת כהנים, טו (יב) (י), "ואם אין להן כהן כלל, כשיגיע שליח ציבור לשים שלום אומר, אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו... ואין העם עונין אן, ומתחיל ואומר שים שלום... ועיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות לא, שהש"ץ אומר ברכת כהנים כנ"ל, כשאין כהן, גם כשמתפללים תפילה אחת, אין זה הפסק, כי היא בכלל ברכת שים שלום.