כמה שאלות למארי
א. איך מורנו הרב יוסף קאפח התיר לנשים נשואות פיאה נכרית במקום כיסוי ראש? שהרי זה עוקר את כל סיבת המצווה! ואם היה מדובר ברב אחר שהתיר ע"י פלפולי סרק בפוסקים החרשתי, אבל זה לא מתאים לתלמידי הרמב"ם שהולכים לפי ההגיון.
ב. מדוע אסור לשיר ולשמוע שירי עגבים שידוע שבזמן תור הזהב של ספרד היו מגדולי ישראל שחיברו שירי חשק? ואף אם נאמר שדיברו במשל (מה שלא מסתבר) למה שידברו במשלים מאוסים לאוזן הדתית רק בשביל נמשל.
ג. בוודאי ידוע לרב שנאתו של הגר"א לפילוסופיה, דבר שהביא אותו לדבר בחריפות גם על רבינו ולקרוא עליו את הפסוק "הטתו ברוב לקחה", ואני בוודאי לא מבקש מהרב שיכריע בין דעותיהם של גדולי ישראל כהגאון והרמב"ם, אבל כיון שגם החוקרים סבורים שאכן רבינו ניסה לעשות מעין "סינתזה" בין תורת ישראל לפילוסופיה היוונית, חשבתי לשמוע את דעת הרב בנידון.
ד. אני וחברים שלי מהישיבה שלחנו שאלות באתר נצח ישראל ולא נעננו, לתשומת לבכם.
א. אינו היחיד. יש גדולי עולם מתירים. היתר הלכתי בעניין איסור והיתר, ולהבדיל מדיני ממונות, אינו נשען רק על היגיון, אלא על חוקי ה', כפי שכל מורה הוראה מבין אותם, בכושר וביושר.
ב. גם אם חיברו שירי חשק, מי אמר ששרו אותם, וגם אם יוכח ששרו אותם, אין לסמוך על כל אחד שהתיר. אשר לשימוש בשירי חשק כדרך של משל ונמשל, אכן יש להימנע מכך ככל האפשר, ויש גם לקבוע גבולות לכך, כי לא כל מוחא סביל דא. לבד מכתבי הקודש, כמו שיר השירים וכיו"ב, שנאמרו ברוח הקודש.
ג. ראשית, יש אומרים שתלמיד כתב אותה התבטאות ולא הגר"א. שנית, יש לשאול מה הרמב"ם הענק שבענקים היה מגיב על אותה התבטאות. אמרה מי שאמרה.
ד. לא ידוע לי. מה שמגישים לי, אני משיב, אלא א"כ יש ונאבדים לי טופסי שאלות, בגלל שיש פניות רבות בכל יום, מאתר נצח ישראל ומאתר מורשת ועוד.