שלום רב, ראיתי שכבוד הרב מעורב בהתנגדות להכרת התנועה הרפרורמית. חקרתי את הנושא וסכמתי כמה הבטים שאולי ישמשו את הרב בדיונים: יש מקום לבחון את יסודות התנועה הרפורמית, לשם ידיעת העובדות. הרב ריק ג'קובס, נשיאה החדשה של התנועה, כינה את התנועה "דתית - ציונית". שני הכינויים תמוהים מבחינה היסטורית. התנועה הרפורמית התנגדה להקמת מדינת ישראל. מנהיגי התנועה כינו את הרצל "משיח שקר”. התחילו לראות את מדינת ישראל באור חיובי רק לקראת מלחמת העולם השנייה וזה לפליטים בלבד (לא ליהודים אמריקאים). הסידור הרפורמי העלים כל התייחסות לשיבה לארץ ישראל. התנועה הציעה כ"אפשרות" עליה לארץ רק בשנת 1999. אין קהילה רפורמית גדולה בארץ המורכבת מעולים. יש רק כמה בודדים בתוספת ישראלים שהצטרפו. האם התנועה הרפורמית ציונית? לדעתי מעט מידי ומאוחר מידי. הפן הדתי של התנועה גם מוטל בספק. הסידור החדש של התנועה, “משכן" שיצא לאור בשנת 2007, מעמיד ל"מתפלל" דפים כפולים לבחירה, כאשר אין התייחסות לאלוהים בעמוד השני. הם לא רוצים לדחות את אלו שאינם מאמינים באלוהים. (דברי הרב הופמן, עורך הסידור.) הייתכן תנועה "דתית" ללא אמונה חד משמעית בבורא עולם? העיקרון הדמוקרטי והשאיפה לצדק חברתי כן בולטים בתנועה. כך ממשיך הרב ג'קובס במגמת התנועה להלחם למען זכויות בני אותו מין להינשא. לדבריו, הסיבה שהתנועה רפורמית מעודדת נישואין חד מינים היא "משום שזה צודק.” הם בטוחים לגמרי שאין פגם בנישואין חד מיניים, יש להם ספק בקיום האלוהים והם חלשים מאד מבחינה ציונית. דבר אחד לא יוכלו להכחיש, התנועה הולכת ונעלמת. מספרם עמד על 1,700,000 חברים בשנת 2002. היום הם מונים 1,500,000 חברים. אין פלא שמספר החבים מצטמצם, כאשר התנועה מעודדת נישואין חד מיניים, הם משיאים יהודים וגויים, ורבים בתנועה אינם מתחתנים כלל. המשמעות של הגישה הליברלית מבחיה דמוגרפית קשה לתנועה. מדינת ישראל כנראה זקוקה לתמיכת התנועה הרפורמית ולכן זרקה להם עצם, הכרה ברבני קהילה. הרבנים רפורמיים יערכו חופות וקידושין בשילוב רבניות וליווי עדות כמובן. דבר אחד לא חסר לרב ג'קובס והתנועה הרפורמית, החוצפה.