ובכן, אחרי שעיינתי בדברי הגר"ד יוסף שליט"א, ואחרי בקשת המחילה, דעתי הקטנה שונה. ואנמק. הנה כשאין יד שמאל כלל, הרמ"א פסק, שפטור מן התפילין, גם לא ביד ימין, שו"ת הרמ"א, קכב, אלא שהרמ"א הטעים פסקו, הואיל ואין לו יד שמאל, אי אפשר לומר בגלל זה, שיד ימין היא יד כהה, ולענ"ד ניתן להוסיף ולהטעים, הואיל ובלי יד שיש לה יכולת להניח תפילין על היד הכהה, אין חיוב להניח תפילין של יד. כי התורה לא ציוותה, שהאדם יניח תפילין, גם ע"י אחרים, ולכן גם כשיד ימין קטועה, באופן שאינו יכול להניח תפילין של יד על יד שמאל, פטור. עיין שו"ת בשמים ראש, ק, ואין להוכיח מדין הניקף שלוקה, מכות, כ, ב, ששם מדובר בלאו, וכאן קעשה. שם מדובר בלאו שאפילו המגלח את הזר, לוקה, כי הוא מוזהר שלא לגלח הפאות של עצמו, או של אחרים, לא כן מצוות עשה להניח תפילין היא על האדם עצמו, ואין זולתו מצווה להניח לחבירו תפילין, כשם שאינו מצווה להאכיל מצה לחסר ידיים, וכשם שאין אדם מצווה לקרוא מקרא ביכורים בשביל חבירו האלם שהביא ביכוריו למקדש. והניקף נתרבה למלקות, כי גם הוא הוזהר שלא יקיפוהו אחרים, אבל מאחר ואין לוקין על לאו שאין בו מעשה, ילקה רק אם סייע למקיף, וראה שרק ללאו די בסיוע כדי לעבור על הלאו, ולוקות, אבל במצוות עשה, יש צורך בעשייה וכל שאינו יכול לעשות המצווה, הוא בבחינת אנוס, שרחמנא פטריה. ואדם שנשתתקה ידו, הנה הגאון הרב אפשטיין בשו"ת אגרות משה, או"ח, ח"א, ח, ט, פסק שאם נשתתקה ידו השמאלית, פטור דווקא אם יבשה, ואין יוצא ממנו טיפת דם. בניגוד לשואל ששאלו, בעל שו"ת אבן יעקב, צה, שפסק שכל שנשתתקה היד, אפילו יוצא ממנה טיפת דם, היא כקטולה. ובאמת, שלכאורה הצדק עם האגרו"מ, שמצינו במומים הפוסלים למזבח, שיבש יש לו דין חסר, רק כשאין בו טיפת דם. אבל לענ"ד, לעניין הנחת תפילין, די בשיתוק היד, באופן שאין לה כושר תנועה כלל שפטור, כי היאך יניח בעצמו, כשהיד המניחה משותקת, וכן ביד שעליה מניחים, שהרי אם אין מניחים עליה, לדעתם מניחים בחבירתה, וכיצד יניח. ועל דרכנו למדנו, שאם נשתתקו שתי ידיו, פטור גם מתפילין של ראש, כי התורה לא ציוותה אחרים להניח לו, ורק אם יכול ביד אחת להניח תפילין בראשו, חייב. אף שפטור מתפילין של יד, משום שאין לו יד שנייה שיכול להניח על היד האחת המתנועעת.