עלייה לתורה ללוי דחוף...
שלום והברכה לרבי ומורי. אני לוי ולפי מה שהבנתי לפי הרמב"ם אין לוי יכול לעלות לשלךושת המברכים הראשונים כאשר אין כהן בבית הכנסת.
1. האם זה נכון?
2. מה קורה במנחה של כיפור שאני רוצה לקנות הפטרה ולקרוא האם לא אקרא אף פעם את הפטרת יונה או את ההפטרה הנפלאה של תשעה באב בשחרית? אודה לרב על תשובתו המהירה לפני היום הנורא והמיוחד. תכתב ותחתם בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה.
1. זוהי ההוראה של מארי ז"ל, אך אחרי בקשת המחילה, אני בעניין זה בדעת מהרי"ץ, שלוי יכול לעלות במקום כהן.
2. נכון, גם אני לוי מקופח כמוך, ואני מקבל את ההלכה באהבה ובהכנעה.
תכנים לקריאה נוספת
האם מברכים על מים בתוך הסעודה, וכיצד להבין את הערת מארי?
בהלכות תפילה וברכת כהנים פ"ז הל' יד' כותב הרמב"ם לעניין שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום : " ...ועל המים לפניו ולאחריו, הרי שבע".
א) במהדורה ראשונה הגרסה היתה "ועל היין" ועקב כך מורי כתב בהערה מד' שעל היין שבתוך הסעודה מברך גם ברכה אחרונה, כי אין ברכת המזון פוטרתו, משום שהיין קובע ברכה לעצמו.
במהדורה שניה תוקנה הגרסה ברמב"ם שבכל כ"י הנוסח מים ולא יין.
אם כך, היה צריך לעניות דעתי, גם לתקן את נוסח הערה מד' כי לא מדובר כלל בהלכה זו על יין אלא על מים.
התנגשות בין 2 מצוות
שלום לכבוד הרב,
אביא בן 95, בן העדה התימנית,, כל ימיו עבד את ה', ביה"כ היה מקום מושבו הקבוע. לאחרונה התדרדר מצבו ואינו שולט על צרכיו, יש לו עובדת זרה. הבעיה: אבי מתעקש ללכת לביה"כ למרות מצבו. מבחינת ההלכה אסור לו להכנס במצב כזה, מבחינתי אני מחוייבת לעשות את רצונו. יש לציין:
א. דברנו על ליבו (הרבה מאוד פעמים) ואמרנו לו שאסור לו להכנס לביה"כ במצב כזה, קשה לו לקבל זאת והוא מתעקש ללכת, שכן הוא אומר שאין חייו חיים לולא ביה"כ.
ב. ניסינו לדאוג להחליף לו לפני ההגעה לביה"כ, אך ללא שליטה... שאלתי - האם מותר לי לאסור עליו ללכת ובעצם לא לקחת אותו (הוא תלוי בנו)?
תודה
זמן תפילת ערבית
לק"י
שלום כבוד הרב,
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתפללים בימי הקיץ מנחה וערבית בין פלג המנחה לצאת הכוכבים (מנחה כחכמים וערבית כרבי יהודה) ומסיימים ערבית לפני צאת הכוכבים.
האם במצב האמור עדיף להתפלל ערבית יחיד לאחר צאת הכוכבים ולא להצטרף למניין?
אינני מרגיש בנוח לעזוב את בית הכנסת לאחר המנחה ולעיתים המניין מצומצם, האם להמנע מלהתפלל מנחה במניין?
תבורך מפי עליון
מתי נוהגים בתפילה כמנהג בית הכנסת ומתי כמנהג האישי?
המתפלל בבית כנסת שאינה כמנהגו ומנהג אבותיו, בדברים שתלויים במנהג, האם ינהג כמותם?
האם צריך להפריד בין המילים בקריאת שמע, ומה מעמד הפרשה השלישית?
1) האם בקריאת שמע צריך לקרוא כל מילה בנפרד מן המילה שלפניה ושלאחריה, או שאפשר לקרוא ברצף למרות שלפעמים שתי מילים נשמעות כמו מילה אחת?
2) האם מדאורייתא צריך לקרוא את כל הפרשיות, או רק פרשה ראשונה?
3) מי שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים. האם בק"ש על המיטה צריך לקרוא את כל הפרשיות שוב, או שמספיק לקרוא פרשה ראשונה?
4) חכמים אמרו שצריך לקרוא קרית שמע בערב ובבוקר, שנאמר ובשכבך ובקומך. אבל חלק נוסף מהפסוק הוא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.
אם כן, מדוע חכמים לא קבעו שנצטרך לקרוא ק"ש גם בצהריים שנאמר ובלכתך בדרך?
זמן מנחה גדולה
שלום לכב' תורתו
האם יש חובה לדקדק בדיוק חצי שעה אחר חצות זמן התחלה או שניתן להקדים גם בתוך החצי שעה לדוגמא חמש דקות קודם?
יאריך ה' ימיך בטוב ושנותיך בנעימים וימלא כל משאלות לבך לטובה
הוספת פיוטים
לכבוד הרב שאלה הציבור מתעניין לשאול, מנהגנו כמו מנהג השאמי להוסיף פיוטיים "אלוהי אל תדינני כמעלה" וכן "שופט כל הארץ" כמו מנהג הספרדים. הציבור שואל היכן לומר פזמונים אלה כי כידוע, הם נדפסו בסידורים לפני ישתבח. האם לפני ברוך שאמר או בסוף התפילה כמו ששמעתי בקהילת שרעבים בק"א, לאחר חזרת הש"צ? אודה לתשובת הרב
שאלות שונות
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. טהרת הידיים לתפלה חייבת נטילה מכלי עם ברכה?
2. אם נגעתי בשיער - האם צריך לטהר שוב את ידי לתפלה? ובכלל - מה מטמא את הידיים שבגינו צריך לטהרם?
3. האם מותר לאדם שאינו שומר תורה ומצוות להשלים מנין ולשמש בתור שליח ציבור?
4. שאלה שאינה רלוונטית למעשה (כי בע"ה לא נגיע למצב כזה), אולם בשביל לימוד התורה - מה היתה דעת מארי בעניין סירוב פקודה הנוגדת את חוקי התורה?
5. כשרבנו כותב "מדינה" האם הכוונה למדינה ממש או לעיר? והאם יש חילוק, שבמקומות מסויימים הכוונה למדינה ממש ובמקומות אחרים הכוונה לעיר ממש?
תודה רבה כל טוב.
קבלה וזוהר
שלום לרב. מה דעתו של הרב לגבי מנהגים וקטעי תפילה שמקורם מהקבלה בכלל ומהזוהר בפרט? האם יש סידור, למעט סידור הרס"ג שהוא מחקרי יותר, שבו לא נכללים קטעי תפילה הלקוחים מהזוהר? תודה.
מה בין ברכה לתפילה על מי שאינו שומע, וכיצד התפרנס הרמב״ם ממסחרו של אחיו?
יש לי 2 שאלות לרב רצון בעקבות השיעור של פרשת תולדות.
1 - תפילה על אחר לרפואה או להצלחה וכן מי שברך.
לפי השיעור נראה שאין עניין אם האדם שעליו מתפללים לא שומע. שהרי עניין התפילה שהאדם יעלה מדרגה, וכן כשמתברכים על ידי רב זה פועל על הנפש כדי להתעלות. אך כשהאדם לא שומע איך הוא יתעלה? ואז יוצא שהתפילה על האחר זה עניין מיסטי.
2- לשיטת רב האי גאון והרמב"ם, אי אפשר לעשות את הסכם יששכר זבולון, אם כן כיצד הרמב"ם היה לומד ומתפרנס על ידי אחיו מהמסחר?
הלכות תפילה
שלום הרב.
לפני השאלה, ברצוני להסב את תשומת לבך ולומר לך שאני תימני (שאמי) שפוסק ע"פ השולחן ערוך. השאלה עוסקת בהלכות תפילת שחרית. כידוע, כמו לכל תפילה, גם לתפילת שחרית יש זמנים מוגדרים (אני מתכוון בעיקר לסוף זמן ק"ש וסוף זמן תפילה). נניח שסוף זמן ק"ש הוא ב -9 וסוף זמן התפילה הוא 10 בבוקר. קרה מקרה והתעוררתי ב -10 וחצי בבוקר. כיצד אני נוהג? מה לגבי ק"ש וברכותיה? מה לגבי תפילת שמונה עשרה? ואיך הזמן של "חצות היום" מתקשר לי לכל זה אם בכלל? אודה לך אם אקבל תשובה.