1. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל על דברי רבינו, תפילה, טז, אות מד, שלגבינו, די שנשהה מעט לפני התפילה כדי לכונן את דעתנו לקראת התפילה שתהיה בכוונה. ולכן, בעניין התיקון שלפני התפילה, אם הוא נאמר במרוצה ובלי כוונה, הוא אינו מהווה את ההכנה הנדרשת, אך אם הוא נאמר בהרצאת דברים מושכלת, באופן שהאדם מתבונן בתכני הדברים ומכין עצמו לקראת התפילה, הרי שדי באמירת התיקון.
2. מיד כשקנה מגוי מברך שהחיינו, שכח ולא בירך, יברך מיד לאחר שהטבילו. כי אז נזכר. כללו של דבר, אין לדחות ברכת שהחיינו, הרבה מעבר לקנייה או לראייה.
3. שהכל. כי תערובת הגלידה טחונה ומעובדת ויש בה גם חומרי טעם שימור וצבע.
4. אם נואש מלהיזכר או מלגלות את הנגזל, טוב שיעשה בהם משהו לטובת הרבים, כמו מקווה או ביהכ"נ וכיו"ב. ובכל מקרה שירשום בפנקסו תאריך הגזלה, והמקום, והדבר הנגזל, ותיאור הנגזל, וערך הגזילה, שאם יתגלה ביום מן הימים הנגזל, יחזיר לו את ערך הגזילה אשר גזלו.
5. כל אמירת שם ה' במסגרת לימוד אינה לשווא, ומותרת, ואפילו רצויה.