בטל הטעם ולא בטל המנהג, המלבין פני חברו ברבים
שאלה
שלום לכבוד הרב,
יש לי 2 שאלות בבקשה.
1. מה הסברא בטל הטעם ולא בטל המנהג? מה ההגיון בזה?
2. האם איסור הלבנת חברו ברבים הוא מהתורה? אם כן, מנין לנו?
תודה רבה.
תשובה
1. שתי תשובות בדבר:
א. גם כשבטל טעם המנהג, אמרו חכמים היזהרו במנהג אבותיכם שמא יחזור הדבר לקלקולו.
ב. כבר ביאר רבינו, ממרים, פרק שני, שכל תקנה או מנהג או גזירה, שהסנהדרין התקינו או הנהיגו, או תיקנו, ובטל הטעם, אין התקנה או המנהג או הגזירה בטלים ע"י שבי"ד יבטלם.
2. איסור הלבנת פנים הוא לאו מן התורה, עיין סה"מ לרבינו, לאוין שג, שהרי אדם מצווה להוכיח את חבירו, בלי שיכלימנו על עבירות שבינו לבין חבירו, שאם יכלימנו ישא עליו חטא, והתורה הזהירה ולא תשא עליו חטא, ויקרא, יט, טז, והמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, רבינו, דעות, ו, ח.