אגדה זו הובאה בגמרא בבא בתרא, עג, א, שם נאמר, שרבה בר בר חנה ראה צפרדע ענקית כגודל כרך בהגרוניא, וכרך שם הוא ששים בתים. באה חנינה ובלעה את הצפרדע. באה העורב ובלעה החנינה ועלתה וישבה באילן, בוא וראה עד כמה היה כוחו של אותו אילן. א"ר פפא בר שמואל, אם לא שהייתי שם לא הייתי מאמין. עד כאן. אולם זו רק אגדה אחת מני רבות שהובאו שם, ובמקומות אחרים בש"ס. ובאמת שלגבי האגדה של רבה בר בר חנה נחלקו החכמים אם הן כפשוטן או לא. עיין בספר עין יעקב, בחידושי הגאונים, בבא בתרא, עג, א, שהביא דברי פתיחה לאגדות של רבה בר בר חנא, ובאותם דברים הביא דביר חכמים שסברו שהן כפשוטם, כי נמצאו בספרי מדע סיפורים על בעלי חיים נדירים, וכל מיני תופעות טבע נדירות. ויש שסברו שרבה בר בר חנה דבר בגוזמה, כדרך חז"ל שמדברים בגוזמא, וכשם שהתורה בעצמה מדברת בגוזמא, כמו ערים גדולות ובצורות בשמים. והביא דברי הרמב"ם שתקף מאוד את המפרשים את האגדות כפשוטן, עיין שם בדברי הכותב, שדברי רבה בר בר חנה נגלו לו בחלום. וכידוע, בחלום דברים נראים דמיוניים מאוד מאוד. בין כך ובין כך, חכמים התחקו אחר כוונות רבה בר בר חנה, בדברי אגדותיו אלו, אילו מסרים יש בדבריו. כך לדוגמה, באגדה בעניין הצפרדע, הסביר המהרש"א שרבה בר בר חנה בדבריו באגדה זו, נהג כדברי דניאל שבזמנו ראה חזיונות, שהם משל לתחזיות (או נבואות) מדיניות עולמיות הקשורות בישראל. צפרדע - שלטון יון. חנינה - שלטון רומי שחיסלה את שלטון יון. והעורב - שלטון המוסלמים שחיסל את שלטון הנוצרים, האדומיים. ואותו עורב נמצא על ענף שהוא עם ישראל. וכן על זו הדרך.